Page 163 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 163

‫‪Pg: 163 - 6-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬
‫זה בני ָ ּד ִוד?" ָׁשא ּול פורץ בבכי‪ּ ָ " .‬ד ִוד‪ ,‬בני‪ ,‬צדיק אתה ממני‪ .‬כי‬
‫אתה גמלתני הטובה‪ ,‬ואני גמלתיך הרעה‪ .‬ואתה הגדת היום את אשר‬
‫עשית איתי טובה‪ .‬את אשר סגרני ה' בידך ולא הרגתני‪ .‬וכי ימצא‬
‫איש את אויבו ושלחו בדרך טובה? וה' ישלמך טובה תחת היום הזה‬

                                                             ‫אשר עשית לי"‪.‬‬
‫קול בכייתו של ָׁשא ּול גובר‪ ,‬אנשיו משתוממים‪ ,‬מביטים במלכם‬

    ‫הבוכה כנגד אויבו‪ ,‬מתחרט מעומק ליבו על ניסיונותיו לתופסו‪.‬‬
‫"ועתה‪ ,‬הנה ידעתי כי מלוך תמלוך‪ ,‬וקמה בידך ממלכת ישראל"‪,‬‬
‫ממשיך המלך ובקולו נשמעו תחנונים‪" :‬ועתה הישבעה לי בה'‪,‬‬
‫אם תכרית את זרעי אחרי‪ ,‬ואם תשמיד את שמי מבית אבי"‪ָׁ .‬שא ּול‬
‫נמלך‪ ,‬מתייפח כאדם המתחרט על מעשיו‪ ,‬ויודע שחייו התלויים‬
‫מנגד‪ ,‬ניתנו לו במתנה מיד אויבו‪ .‬אדם שחי בטעות זמן רב ומכיר‬

                                                  ‫בכך שאויבו הוא אהובו‪.‬‬
‫"אבי‪ ,‬לעולם לא רציתי לפגוע בך ובביתך‪ .‬נשבע אני לך אבי‪,‬‬
‫שלעולם לא אפגע בך ובזרעך"‪ּ ָ .‬ד ִוד משתחווה לפני מלכו‪ָׁ ,‬שא ּול‬

                                                                   ‫שב לביתו‪.‬‬

‫‪163‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168