Page 165 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 165

‫‪Pg: 165 - 6-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק כד‬

         ‫שקיעת החמה‬

‫דמדומי ערב‪ ,‬שמים אדומים כדם מבשרי רעות‪ .‬השמש מרכינה‬
‫ראשה כאבלה‪ .‬השמים עטופים בעננים‪ ,‬מכסים את זוהר הלבנה‪,‬‬

                      ‫כאדם העוטף פניו בצערו על מתו המוטל לפניו‪.‬‬
                                    ‫קול הבריאה נדם‪ ,‬כי נאסף הצדיק‪.‬‬

‫קול ברמה נשמע‪ ,‬נהי בכי תמרורים‪ ,‬עם ישראל כולו אבל‪ ,‬כילד‬
                                         ‫יתום שאיבד את אביו ואת אימו‪.‬‬

‫עדר שאיבד את רועו הנאמן‪ ,‬מתהלך חרישית‪ .‬תוהה לאן פניו‬
                                ‫מועדות‪ ,‬היכן יפנה ומי יראהו את דרכו‪.‬‬

‫צעקות‪ ,‬בכיות‪ ,‬אנחות‪ ,‬הספדים‪ .‬בכל ערי ישראל‪ :‬אנשים‪ ,‬נשים‬
                                            ‫וטף יושבים על הארץ אבלים‪.‬‬

‫אור השמש כבה‪ ,‬האור המפיץ מזיוו לכל עבר פנה מן העולם‪,‬‬
                                      ‫הלך לשרת את בוראו במקום אחר‪.‬‬
                                                                ‫חלל ריק‪...‬‬
                                                                   ‫אבדון‪...‬‬

‫ְשמ ּו ֵאל הנביא השיב את נשמתו הזכה לבוראה‪ְ .‬שמ ּו ֵאל הרמתי‬
‫שהילך בכל יישובי ישראל‪ ,‬צר את צרתם‪ ,‬דן את דינם‪ ,‬מתפלל את‬

                                                        ‫תפילתם‪ ,‬איננו עוד‪.‬‬
                                                              ‫אבל רבתי‪...‬‬
                                                                     ‫כאב‪...‬‬
                                                                     ‫צער‪...‬‬

‫‪165‬‬
   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170