Page 165 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 165
Pg: 165 - 6-Front 21-10-20
המלך דוד
פרק כד
שקיעת החמה
דמדומי ערב ,שמים אדומים כדם מבשרי רעות .השמש מרכינה
ראשה כאבלה .השמים עטופים בעננים ,מכסים את זוהר הלבנה,
כאדם העוטף פניו בצערו על מתו המוטל לפניו.
קול הבריאה נדם ,כי נאסף הצדיק.
קול ברמה נשמע ,נהי בכי תמרורים ,עם ישראל כולו אבל ,כילד
יתום שאיבד את אביו ואת אימו.
עדר שאיבד את רועו הנאמן ,מתהלך חרישית .תוהה לאן פניו
מועדות ,היכן יפנה ומי יראהו את דרכו.
צעקות ,בכיות ,אנחות ,הספדים .בכל ערי ישראל :אנשים ,נשים
וטף יושבים על הארץ אבלים.
אור השמש כבה ,האור המפיץ מזיוו לכל עבר פנה מן העולם,
הלך לשרת את בוראו במקום אחר.
חלל ריק...
אבדון...
ְשמ ּו ֵאל הנביא השיב את נשמתו הזכה לבוראהְ .שמ ּו ֵאל הרמתי
שהילך בכל יישובי ישראל ,צר את צרתם ,דן את דינם ,מתפלל את
תפילתם ,איננו עוד.
אבל רבתי...
כאב...
צער...
165