Page 161 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 161

‫‪Pg: 161 - 6-Front 21-10-20‬‬                      ‫‪6 $customer‬‬

‫המלך דוד‬

‫הגשש תר בעיניו לעשות רצון מלכו‪" .‬הנה‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬כאן‬
‫ישנה מערה שבוודאי לא נכנס אדם לתוכה‪ ,‬קצת גבוהה בצלע ההר‪,‬‬
‫והיא ממש סגורה בקורי עכביש‪ .‬אני אחתוך אותם בחרבי ואדוני‬
‫המלך ייכנס‪ ,‬זה מקום בטוח"‪ ,‬אמר בוודאות‪ .‬הגשש אמר ועשה‪.‬‬

       ‫סילק בחרבו את קורי העכביש‪ ,‬ו ָׁשא ּול נכנס להסך את רגליו‪.‬‬

‫שקט‪ ...‬דומיה‪ ...‬המתח בתוככי המערה גובר‪ּ ָ .‬ד ִוד ואנשיו‬
‫המתחבאים בתוך המערה שומעים את שיחת ָׁשא ּול והגשש‪ .‬המערה‬
‫שנסתמה בדרך פלא תוך דקות מספר על ידי אלפי עכבישים קטנים‬
‫המבצעים רצון קונם‪ ,‬למלט את ָ ּד ִוד ואנשיו‪ ,‬נפתחה באבחת חרב‬
‫של הגשש‪ ,‬פותחת ל ָׁשא ּול את האפשרות להיות לבדו בצניעות‪,‬‬

                                                               ‫במקום בטוח‪.‬‬
‫"אדוני המלך"‪ ,‬לחשו לוחמי ָ ּד ִוד‪" ,‬זאת ההזדמנות להרוג את‬

                     ‫ָׁשא ּול‪ .‬הנה הגיע הזמן שאמר ה' שאתה תמלוך"‪.‬‬
‫"שקט"‪ ,‬אמר ָ ּד ִוד‪" ,‬חלילה לי לפגוע במלך ישראל‪ ,‬במשיח ה'‪.‬‬

                                                                       ‫שקט!"‬
‫ָׁשא ּול נכנס לתוככי המערה‪ ,‬אדם צנוע ביותר באורחותיו היה‬
‫ָׁשא ּול‪ ,‬הוא לא יתפנה ליד בני אדם ולא יכניס עימו שומר‪ .‬הגשש‬

                   ‫המצוין אמר שהמקום בטוח‪ָׁ .‬שא ּול נכנס להתפנות‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד ניגש חרש מאחורי גבו של ָׁשא ּול‪ ,‬סכינו בפיו‪ ,‬מתגנב כארי‬
‫המקרב לטרפו‪ .‬בתוך המערה שקט מוחלט‪ .‬ברקע נשמע קולם של‬
‫צבא ָׁשא ּול המחפש ותר אחר המורדים להשמיד את קן הצפעוני‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מתקרב‪" :‬עתה הסגיר ה' את אויבי בידי‪ ,‬אוכל לפגוע בו‪ ,‬אם‬
‫ארצה ולסיים את מסכת הרדיפות וההתחמקויות"‪ ,‬עוברת המחשבה‬
‫בראשו‪" .‬חייליי רוצים שאסיים את הפרק הזה בחייהם‪ ,‬שאתן להם‬

                      ‫לשבת בנחת בערים ולא להיות שוכני מדברות"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד מתקדם‪" ...‬עוד צעד אחד ואוכל לשבת בשלווה עם אשתי‬
‫בבית המלכות"‪ ,‬חושב‪ּ ָ .‬ד ִוד לוקח את סכינו בידו‪ ,‬ובשקט חותך את‬

‫‪161‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166