Page 258 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 258

‫‪Pg: 258 - 9-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬
‫"אדוננו המלך‪ ,‬זה ראש אויבך ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת!" אמרו בתמיהה על‬
‫מראה פניו‪" .‬אנו באנו לבשר לך כי האויב שלך מת‪ ,‬כי נקמנו את‬

        ‫נקמתך מיד בית ָׁשא ּול ומזרעו אשר ביקש את נפשך למות"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד הביט בכעס בפני הרוצחים‪ ,‬זעם על עזות פניהם וכעס על רוע‬
‫מעלליהם‪" :‬חי השם‪ ,‬אשר פדה את נפשי מכל צרה"‪ ,‬נשבע ָ ּד ִוד‪,‬‬
‫"כי המגיד לי לאמור‪ ,‬הנה מת ָׁשא ּול‪ ,‬והוא היה כמבשר בעיניו‪,‬‬
‫ואוחזה בו‪ ,‬ואהרגהו ב ִצ ְק ָלג‪ ,‬אשר חשב כי אתן לו תשורה על‬
‫בשורתו"‪ .‬זעמו של ָ ּד ִוד בער‪" :‬אף כי אנשים רשעים הרגו את איש‬
‫צדיק בביתו על משכבו‪ ,‬ועתה הלא אבקש את דמו מידכם‪ ,‬ובערתי‬

                                                        ‫אתכם מן הארץ!?"‬
‫"שומרים"‪ ,‬פנה ָ ּד ִוד לאנשיו‪" ,‬הרגו את האנשים הרשעים הללו‪,‬‬
‫שהעזו לשלוח ידם במלך ישראל‪ .‬קצצו את ידיהם אשר שפכו דם‬
‫נקי‪ ,‬ואת רגליהם אשר רצו לרעה‪ .‬תלו אותם על שפת הבריכה‪ ,‬אשר‬
‫בעירנו חברון‪ .‬למען יידעו ויראו כל העם את אשר נעשה לרשעים‬
‫הללו‪ ,‬אשר שלחו ידם ופגעו במלך ישראל; ואת ראשו של מלך‬
‫ישראל ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת קברו אחר כבוד ליד קבר ַא ְב ֵנר שר צבאו בחברון"‪.‬‬

                                                                           ‫‪258‬‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263