Page 255 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 255

‫‪Pg: 255 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

                    ‫פרק לח‬

           ‫ֵר ָכב וַּב ֲע ָנה‬

‫שעת צהריים‪ִ ,‬איש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת ישן במיטתו‪ ,‬נח ממעמסת היום‪ ,‬מתענג‬
‫על מנוחתו‪ .‬העייפות מניסיון לנהל את הממלכה מכריעה את‬
‫האיש המחויב לתפקד כמלך‪ .‬הדלת נפתחה ברעש‪ִ ,‬איש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת קפץ‬
 ‫ממיטתו מבוהל‪" :‬מה קרה?" צעק‪" .‬למה אתה מפריע לי לישון?"‬
‫"סליחה‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬אני מאוד מצטער שהפרעתי לכבודו"‪ ,‬אמר‬
‫השליח המבועת‪" ,‬אבל אדוני המלך‪ ,‬יש בשורה קשה ומרה שהמלך‬

                                                                ‫חייב לדעת"‪.‬‬
                           ‫"מה קרה? ספר לי!" הלחץ נשמע בקולו‪.‬‬
‫"אדוני המלך‪ַ ,‬א ְב ֵנר בן נר מת‪ .‬י ֹו ָאב בן ְצר ּו ָיה‪ ,‬שר צבאו של ָ ּד ִוד‪,‬‬
‫הרג את ַא ְב ֵנר‪ ,‬בשעה שהוא הלך לדבר עם ָ ּד ִוד"‪ ,‬אמר באימה‪" .‬אם‬
‫את ַא ְב ֵנר‪ ,‬שהלך לכרות עם ָ ּד ִוד ברית‪ּ ָ ,‬ד ִוד ציווה להרוג‪ ,‬מה הוא‬

                                                              ‫יעשה איתנו?"‬
‫ִאיש‪ֹ ּ -‬ב ֶשת חיפה את פניו בידיו בייאוש‪" :‬זה הסוף שלנו!" לחש‬

   ‫ברעד‪ ,‬כובש את פניו בכרית‪ ,‬מנסה למצוא לעצמו מסתור לחייו‪.‬‬

‫"אחי‪ ,‬עכשיו זאת ההזדמנות שלנו לחזור לגור בישראל‪ .‬נמאס‬
‫לי לחיות בין הגיתים‪ .‬כבר כמה שנים שאנו חיים כאן‪ ,‬אלה אינם‬
‫חיים! המשפחות שלנו נמצאות בבנימין ואנחנו כאן"‪ ,‬אמר ַּב ֲע ָנה‬

                                                                  ‫לאחיו ֵר ָכב‪.‬‬

‫‪255‬‬
   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260