Page 250 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 250

‫‪Pg: 250 - 8-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫מחוץ לעיר‪ .‬עוד מעט ירד הליל ויש לנו משימה לאומית חשובה‬
                     ‫לעשות‪ :‬להמליך את ָ ּד ִוד המלך על כלל ישראל"‪.‬‬

‫"אתה צודק‪ ,‬עליך למהר‪ .‬האמת שהוא רצה לשאול אותך הלכה‬
‫בעניין אחר לגמרי‪ .‬אתה היית זמן רב עם דואג האדומי‪ ,‬לכן הוא‬
‫חשב שאתה יודע את ההלכה‪ .‬אני אשאל אותך ואומר לו‪ ,‬ככה‬

                                              ‫תחסוך זמן יקר"‪ ,‬ענה י ֹו ָאב‪.‬‬
‫ַא ְב ֵנר הנהן ואמר‪" :‬אכן‪ ,‬דואג האדומי באמת היה תלמיד חכם‬
‫גדול‪ .‬שאלות סבוכות ומוזרות היה פותר בקלות ומהירות רבה‪ .‬מה‬

                                                                   ‫השאלה?"‬
‫"הגיעה לבית הדין אישה אלמנה‪ ,‬בעלה נהרג ואין להם ילדים‪.‬‬
‫אח של בעלה לא רוצה לייבם אותה‪ ,‬לכן היא צריכה לבצע חליצה‪.‬‬
‫הבעיה שהיא גידמת בשתי ידיה‪ ,‬ואין אנו יודעים איך היא תוכל‬

                      ‫לבצע חליצה"‪ ,‬הרצה י ֹו ָאב את הבעיה הסבוכה‪.‬‬
‫"אדוננו ָ ּד ִוד ידע את מי לשאול"‪ ,‬שח ַא ְב ֵנר בחיוך; "באמת פעם‬
‫אחת הייתה בבית‪-‬דינו של דואג בעיה כזאת‪ ,‬אני זכיתי לשבת כאחד‬

   ‫הדיינים‪ .‬דואג חשב מעט ופסק שהיא תחלוץ בשיניה וכך היה"‪.‬‬
‫"לחלוץ בשיניים?! איך אפשר לחלוץ בשיניים?" שאל י ֹו ָאב‬

                                                                     ‫בפליאה‪.‬‬
‫"מה הבעיה?" אמר ַא ְב ֵנר שאהבתו ללימוד התורה והלכותיה‬
‫הייתה עצומה‪ .‬חיש קל ניגש להתכופף להראות לי ֹו ָאב את ההלכה‬
‫למעשה‪ַ .‬א ְב ֵנר כפף את קומתו במהירות‪ .‬קול אנקת הפתעה נשמע‬

                                      ‫כשחרבו של י ֹו ָאב פילחה את ליבו‪.‬‬
                    ‫ַא ְב ֵנר נפח את נשמתו באחת בשער העיר חברון‪.‬‬
‫"זה בשבילך‪ֲ ,‬ע ָשה ֵאל‪ ,‬אחי היקר"‪ ,‬לחש י ֹו ָאב‪ ,‬מביט ב ַא ְב ַשי אחיו‬

                                                              ‫שצפה במחזה‪.‬‬

‫"אדוני המלך"‪ ,‬הנער המזועזע פרץ לחדר ָ ּד ִוד‪" :‬שמעת מה קרה?"‬
‫ָ ּד ִוד המופתע מההתפרצות‪ ,‬ראה את ההלם בפני הנער‪" :‬מה‬

                                                                ‫קרה?" שאל‪.‬‬

                                                                           ‫‪250‬‬
   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255