Page 245 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 245
Pg: 245 - 8-Front 21-10-20
המלך דוד
ָ ּד ִוד רכן לעברה" :קומי רעייתי ,בואי נלך הביתה ,המלכה ִמי ַכל".
ִמי ַכל קמה על רגליה ,מוחה את הדמעות שכיסו את עיניה.
"יופייה המלאכי לא השתנה במשך השנים" ,הרהר ָ ּד ִוד" ,פניה
המלכותיות נשארו כמו ביום שבו נאלצתי לברוח מפני ָׁשא ּול
המלך"ּ ָ .ד ִוד לחש לאשתו" ,בואי ,נשמתי היקרה ,ונלך לביתנו".
בבית ישבו ָ ּד ִוד ו ִמי ַכל בחדרו של ָ ּד ִודִ .מי ַכל גוללה לפני ָ ּד ִוד
את כל הקורות אותה בתשע השנים שחלפו .נישואיה הכפויים
ל ַּפ ְל ִטי ֵאל ֶּבן ָל ִי ׁש ואצילות נפשו ,הבכיות ,הכאב ,הצער ,האובדן
והאבל" .ידעתי שבסוף אתה תשוב" ,אמרה ל ָ ּד ִוד" ,כמו שהבטחת
לי ביום שנמלטת".
"אני מצטער שלא יכולתי לעשות זאת לפני-כן ,עגלתי ִמי ַכל".
ֶע ְג ָלה היה שם החיבה שבו כינה ָ ּד ִוד את ִמי ַכל" .מעתה לא נפרד עוד
לעולם" ,לחש ָ ּד ִוד ל ִמי ַכל.
"אדוניַ ,א ְב ֵנר ואנשיו מחכים מחוץ לדלת; להכניס אותם?" אמר
השומר ,מנתק את ָ ּד ִוד מהשקיעה בזיכרונותיו הקרובים.
"מה? כן בוודאי ,תכניס אותם"ּ ָ ,ד ִוד קם ממקומו ,הולך להקביל
את פני ַא ְב ֵנר.
ַא ְב ֵנר נכנס בראש אנשיו לחדר המלך ,מתבונן במלך הבא לקראתו.
ַא ְב ֵנר ואנשיו משתחווים למלך ישראל.
"קום ,ידידי משכבר הימים" ,אומר ָ ּד ִוד ל ַא ְב ֵנר; "אני כל כך שמח
לראות את פניך .הרבה שנים עברו מאז שנפגשנו באחרונה .אתה
נראה נפלא" .פני ָ ּד ִוד קורנות ,החיוך הנסוך על פניו מגלה את טוהר
לבבו בדברו עם ַא ְב ֵנר.
ַא ְב ֵנר קם ,מביט בחיוכו של ָ ּד ִוד" :הוא לא השתנה" ,חושב" ,אותו
חיוך כובש ,אותן פנים קורנות כמו בפגישות הראשונות שבהן ניגן
לפני ָׁשא ּול .כאילו כלום לא קרה ,כאילו לא ניסיתי להרוג אותו,
כשהייתי עם ָׁשא ּול" .אדוני המלך" ,אמר ַא ְב ֵנר בקול מתנצל,
"תחילה ,עלי לבקש סליחה מאת המלך"...
245
