Page 249 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 249

‫‪Pg: 249 - 8-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫השליח הגיע מתנשף‪" :‬אדוני ַא ְב ֵנר‪ ,‬המלך שלח אותי לבקש‬
‫ממך לחזור אליו‪ ,‬הוא שכח לומר לך משהו מאוד חשוב‪ .‬הוא אמר‬
‫שתשוב לדקות מספר ואחר‪-‬כך תלך; אנשיך יכולים לחכות כאן‪ ,‬אני‬

                                    ‫אלווה אותך חזרה אליהם אחר‪-‬כך"‪.‬‬
‫ַא ְב ֵנר פנה לאנשיו‪" :‬חכו כאן מספר דקות‪ ,‬אין טעם שתבואו איתי‪,‬‬
‫שבו ונוחו‪ ,‬עוד מעט אני אחזור"‪ַ .‬א ְב ֵנר התלווה אל השליח‪ ,‬עושים‬

                                          ‫את דרכם אל העיר בריצה קלה‪.‬‬

‫"שלום עליכם‪ַ ,‬א ְב ֵנר בן נר"‪ ,‬קיבלה הקריאה את פני ַא ְב ֵנר בכניסתו‬
                                                                         ‫לעיר‪.‬‬

‫בשער העיר עמד י ֹו ָאב בן ְצר ּו ָיה‪ ,‬שר צבאו של ָ ּד ִוד המלך‪ ,‬מביט‬
‫ב ַא ְב ֵנר וידו מושטת לשלום‪" .‬אתה יכול ללכת"‪ ,‬אמר לשליח שהשיב‬
‫את ַא ְב ֵנר לעיר בפקודתו‪" .‬אני אראה ל ַא ְב ֵנר את הדרך ל ָ ּד ִוד המלך"‪.‬‬

                           ‫השליח הלך לדרכו‪ ,‬מבצע את דברי מפקדו‪.‬‬
‫ַא ְב ֵנר הביט בי ֹו ָאב‪ ,‬חשש ניכר מעיניו‪ .‬הוא מכיר את האיש ואת‬
‫כושר מלחמתו‪ .‬בכל המהלך שתכנן ַא ְב ֵנר‪ ,‬היה י ֹו ָאב אבן הנגף‪.‬‬

             ‫האיבה האישית שי ֹו ָאב חש כלפיו האפילה על התוכנית‪.‬‬
‫י ֹו ָאב ראה את החשש בעיני ַא ְב ֵנר‪" :‬מה שלומך ַא ְב ֵנר?" שאל י ֹו ָאב‬

           ‫בחיוך ידידותי‪" ,‬עבר הרבה זמן מאז התראינו באחרונה"‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬נכון"‪ ,‬ענה ַא ְב ֵנר מבולבל מהפגישה הלא צפויה‪" .‬אני חייב‬

                                                ‫לך התנצלות"‪ ,‬שח לי ֹו ָאב‪.‬‬
‫י ֹו ָאב הנהן קלות‪" :‬כן היום המר והנמהר ההוא! אבל אין מה‬
‫לעשות‪ ,‬צריך להמשיך לחיות‪ֲ .‬ע ָשה ֵאל אחי היה אדם צעיר וחם מזג‪,‬‬
‫הוא לא היה צריך להמשיך לרדוף אחריך‪ ,‬לא הייתה לך ברירה‪ .‬היה‬
‫לו דין רודף‪ ,‬והקם להורגך השכם להורגו‪ .‬חבל שלא דיברתי איתו‬

                                   ‫אז יותר‪ ,‬כדי להרגיע את מזגו החם"‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬חבל שהצעירים לעיתים עושים שטויות"‪ ,‬אמר ַא ְב ֵנר בידידות‬
‫לי ֹו ָאב‪ ,‬כשהוא מרגיש שאבן הנגף סרה מהתוכנית‪" .‬מה ָ ּד ִוד המלך‬
‫רצה?" שאל את י ֹו ָאב‪" :‬אולי כדאי שנמהר אליו‪ ,‬אנשיי מחכים‬

‫‪249‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254