Page 246 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 246

‫‪Pg: 246 - 8-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"לא צריך לבקש סליחה"‪ ,‬קטע ָ ּד ִוד את דבריו‪" ,‬אתה עשית את‬
                                                      ‫שהיה עליך לעשות"‪.‬‬

‫"אבל אדוני המלך"‪ַ ,‬א ְב ֵנר שרצה להמשיך בהתנצלות‪ ,‬נקטע שוב‬
                                                                  ‫על ידי ָ ּד ִוד‪.‬‬

‫"די‪ַ ,‬א ְב ֵנר ידידי‪ ,‬מה שהיה חלף ועבר‪ .‬העיקר הוא כיצד נמשיך‬
‫מכאן ולהבא‪ .‬אני כל כך שמח שבאת אלי‪ ,‬ואני רוצה להודות לך‬
‫על ששלחת את אשתי ִמי ַכל אליי"‪ּ ָ .‬ד ִוד הביט ב ַא ְב ֵנר ופניו מכירות‬
‫תודה‪" .‬כעת‪ ,‬ידידי‪ ,‬בוא נשב לאכול משהו‪ .‬אתם בוודאי לא אכלתם‬
‫כלום כל היום ואתם רעבים‪ .‬הארוחה מוכנה עבורנו‪ ,‬בואו‪ ,‬ידידיי‪,‬‬

                                                      ‫נשב‪ ,‬נאכל ונשוחח"‪.‬‬

‫האנשים ישבו לסעוד את ליבם‪ ,‬ו ַא ְב ֵנר ו ָ ּד ִוד שוחחו ביניהם כחברים‬
                                                                      ‫ותיקים‪.‬‬

‫"אדוני המלך"‪ ,‬אמר ַא ְב ֵנר‪" ,‬בחודש האחרון‪ ,‬מאז ששלחתי אליך‬
‫את השליחים‪ ,‬עברתי בכל גבולות ישראל ודיברתי עם זקני השבטים‬
‫ומנהיגיהם ושכנעתי את כל השבטים לקבל אותך כמלך על כלל‬
‫ישראל‪ .‬ברוך השם‪ ,‬כולם הסכימו‪ .‬אתה יודע את המצב בגבולות‪,‬‬
‫הייאוש אופף את האנשים והצער רב‪ ,‬ההכרה שיש תקווה למלכות‬
‫אמיתית חדרה לתודעתם לאחר שיחותיי איתם‪ .‬וכולם מחכים‬

     ‫להוראה לבוא אליך‪ ,‬לקבל אותך למלך ולהישבע לך אמונים"‪.‬‬
‫"יישר כוחך!" אמר ָ ּדִוד ל ַא ְב ֵנר‪" .‬צריך לאחד את העם באמת‪ ,‬עם‬
‫ישראל חייב להיות מאוחד‪ .‬אם נזכה להיות מאוחדים‪ ,‬נצליח לשחרר‬
‫את ישראל מיד האויב‪ .‬השלום שהשגנו אני ואתה הוא ההתחלה‬
‫לאיחוד ישראל‪ ,‬מלכות ישראל תלויה באחווה שבין כל השבטים‬
‫וברצון להתאחד‪ .‬אתה‪ ,‬ידידי‪ ,‬עשית צעד גדול לאיחוד העם ועתה יש‬
‫לקבץ את כלל ישראל לקבלת המלוכה‪ .‬אתה‪ַ ,‬א ְב ֵנר‪ ,‬תהיה יד ימיני"‪.‬‬
‫"אדוני המלך"‪ ,‬אמר ַא ְב ֵנר בשמחה‪" ,‬אקום ואלך ואקבץ אל אדוני‬
‫המלך את כל ישראל ויכרתו איתך ברית‪ ,‬ומלכת בכל אשר תאווה‬

                                                                      ‫נפשך"‪.‬‬
                           ‫ַא ְב ֵנר קם ללכת לדרכו ו ָ ּד ִוד בירכו בשלום‪.‬‬

                                                                           ‫‪246‬‬
   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251