Page 362 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 362
Pg: 362 - 12-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
הרעב .בגדיהם כריקנים מגופם ההולך ומצטמק .כפות ידיהם
המגולות נראות כידי שלדים המחופים בעור סדוק ויבש ,ועיני
האישה כבויות ומתות.
הילד שלעולם לא ראה את המלך ,רק ניזון מסיפורי אביו על מלך
ישראל משתחווה כלפי המלך ,כפי שסיפר לו אביו שיש לעשות.
אור ניצת בעיני הילד בהעלות זיכרונות מהמעשיות שסיפר לו אביו.
"אדוני המלך" ,החל הילד לדבר ,מבלי לבקש רשות" :אבא שלי,
זכרונו לברכה ,היה מחיילי המלך ,אתה זוכר את אבא שלי? קראו
לו ט ּו ְב ָיה בן ָּג ְב ִרי ֵאל ה ֲח ְבר ֹו ִני ,אתה זוכר אותו?"
"כמובן" ,אמר ָ ּד ִוד ,חיוך אבהי הועלה על פניו" :אי אפשר לשכוח
איש גיבור ,חכם וצדיק כאביך".
"אבא מספר לי" ,הילד נעצר ,מסדר את דבריו" ,סליחה ,היה
מספר לי כל הזמן על המלחמות והקרבות שנלחמתם ביחד ,על
כמה המלך חזק וגיבור" ,אמר הילד בהתלהבות האופיינית לגילו.
"אבא שלי ,זכרונו לברכה ,כל הזמן היה מספר לי על המלך ,על
כמה המלך טוב וצדיק .אבא שלי אהב מאוד את אדוני המלך .אבא
היה דואג לי ולאימא כל הזמן ,אבל "...דמעה בצבצה מעיניו של
הילד" :עכשיו אבא מת ,אבא נפטר לפני כמה שבועות ,ושוב אין
מי שידאג לי ולאימא" .הילד החל לבכות" :אדוני המלך ,אני רעב,
אימא רעבה ,ואין לנו מה לאכול ולשתות .כבר יותר משבוע מאז
טעמתי דבר מאכל .אנא המלך ,תעזור לנו ,אנחנו רעבים" ,הילד
פרץ בבכי ועימו אימו.
המלך מחה את הדמעות שבצבצו בזויות עיניו וסימל בידו
ליה ֹו ָׁש ָפט להביא ליתום ולאלמנה אוכל.
"שב בני ,שבי נא גברתי" ,אמר המלך" ,עוד דקות ספורות יביאו
לכם אוכל .מה שמך בני?"
" ָ ּד ִוד בן ט ּו ְב ָיה בן ָּג ְב ִרי ֵאל ה ֲח ְבר ֹו ִני" ,ענה הילד בגאווה" ,אבא
קרא את שמי על שמו של אדוני המלך".
362
