Page 360 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 360
Pg: 360 - 12-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
זה?" השתנקה בבכייתה ,רגשות אשמה והלקאה עצמית מילאו את
חדרי ליבה.
ַא ְב ָׁשל ֹום התקרב לאחותו ,ובקול מנחם אמר" :אל תדאגי אחותי,
את תישארי לגור אצלי לעת עתה .אל תדאגי ָּת ָמר ,אני אנקום בנבלה
הזאת ,ואת אל תספרי לאיש את מה שקרה .תנסי לשכוח את מה
שעשה לך .אני יודע שזה בלתי אפשרי ,אבל מה שהיה ,היה .את
העבר אי אפשר לשנות ,אחותי היקרה ,אבל אל לך לחיות את
הזיכרון הזה .עלייך לנסות להסיח את דעתך מכך לדברים אחרים,
אני יודע שכעת זה לא בגדר האפשר .אין לך במה להתבייש ,את
לא אשמה בכלום ,אל לך להרגיש לא בסדרַ .א ְמנ ֹון הוא המנוול
שאשם בכל ,והוא ישלם על כך .אולם עלייך להחריש ולא לפרסם
את הדבר .אנשים לא מבינים ,עלייך לשמור על כבודך".
ָּת ָמר הנהנה ,מחתה את דמעותיה" ,תודה אחי היקר".
"תשמרי על עצמך אחותי היקרה" ,אמר ַא ְב ָׁשל ֹום" :עתה אקרא
למשרתת שתביא לך לאכול ולשתות ,עלייך להתחזק".
"אימא ,הבטחת לי לאכול ,אני רעב אימא" ,קול בכיו של הילד
נשמע ,מתמזג בבכיית אימו חסרת האונים.
"אני יודעת ,נשמה יקרה שלי ,אני יודעת שאתה רעב ,גם אימא
רעבה ,אבל אין לי כלום לתת לך לאכול" ,אמרה האם כשהיא
מחבקת את בנה הקטן והצנום בזרועותיה החלושות.
"אבל אימא ,מה אני אעשה? אני רעב" ,מקשה על דברי אימו
ועיניו השקועות דומעות.
האם מאמצת את בנה הקטן לחיקה ,מנסה למלא חסרונו על ידי
חיבוקה האוהב" .כבר שלוש שנים שיש בצורת בכל הארץ ,טיפת
גשם אחת לא ירדה זה שלוש שנים .השווקים ריקים ,אין מה לקנות,
אין איך לגדל ,האנשים אוכלים מכול הבא ליד .גונבים זה מזה מזון,
רבים ומתקוטטים על כל דבר שיכול למלא את רעבונם התמידי .מה
אעשה בני? אני חלשה ,איני יכולה להכות ולחטוף מזון מאף אחד.
360
