Page 357 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 357
Pg: 357 - 12-Front 21-10-20
המלך דוד
לראות את פנייך בביתי" ,אמר ַא ְמנ ֹון בעודו אוחז בזרועה של ָּת ָמר
בפראות ,ומשליך אותה מחוץ לחדרו.
"אנא אחי" ,אמרה בבכי תמרורים" ,אל תעשה עוד רעה .מה
שעשית עד כה פחות חמור מאשר סילוקך אותי מכאן בבושת פנים".
בכתה מושפלת עד עפר" :קח נא אותי לאישה ,ולפחות יימנע ממני
וממך הביזיון הגדול".
ַא ְמנ ֹון הביט ב ָּת ָמר בתיעוב ,תוקף רצונו אליה נרגע לאחר המעשה
שעשה והותיר בתוכו חלל שאינו יכול להימלא .הרצון והאהבה
הפכו לתיעוב ולשנאה" :אני לא רוצה לשמוע או לראות אותך
בביתי עוד" ,צעק ַא ְמנ ֹון לעומתה .תוקף הביזיון שחש כלפי עצמו
סימא את עיניו .הרצון להרחיק מעליו כל קשר למעשה השפל
שעשה ,החריש את אוזניו מלשמוע את דברי האישה ,המוטלת על
הארץ" .אם לא תצאי מכאן מיד ,אני אקרא לשומרים שיוציאו אותך
בכוח" ,צרח לעומתה.
ָּת ָמר המשיכה למרר בבכי.
"שומר!" צרח ַא ְמנ ֹון מפתח חדרו הפנימי.
השומר פתח את הדלת בבהלה.
"שילחו נא אותה מעלי החוצה ,ונעלו את הדלת אחריה" ,אמר
בהצביעו על ָּת ָמר המושפלת ,שלגופה כתונת הפסים הקרועה.
השומר שניגש למלא את רצון אדונו ,אחז בזרועה של האישה
השרועה על הארץ ,גורר ודוחף אותה מחוץ לבית אדונו ,ונועל את
הדלת אחריו.
עולם חשוך ואפל...
הדרך נראית אין סופית...
הרחובות צרים ומאיימים על האישה המהלכת בבכייה בדרכה .על
ראשה אפר ,כתונת הפסים שעל גופה קרועה ומאובקת ,אינה יכולה
להסתיר את ביזיונה .דמעותיה מפלסות נתיב על לחייה ,מורחות
357
