Page 368 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 368
Pg: 368 - 12-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
כנגדו" .אבל מה תועיל לכם הנקמה? בקשו כל דבר אחר ,ואתן
לכם :עושר ,כבוד ,יוקרה ,כל שתבקשו לא אמנע מכם".
"רק נקמה! את נקמת דם אחינו ובנינו אנו רוצים! אם אתם
רוצים לפייס אותנו ,תנו לנו שבעה מבניו של ָׁשא ּול הרוצח ,נהרוג
ונתלה אותם בגבעת ָׁשא ּול! אם תיתן ,נמחל לכם ,ואם לא ,תמשיכו
לרעוב!" האיש הביט במלך ,מראהו הנחוש מנע כל אפשרות
לתשלום אחר למעט הנקמה.
"אנא ,בקש כל דבר אחר" ,התחנן ָ ּד ִוד.
"לא!" אמר האיש בעוז" :רק נקמה מבית ָׁשא ּול!"
"לא מבני ישראל המה האנשים ההם ,שום רגש של רחמים לא
קיים בליבם" ,חשב ָ ּד ִוד ביודעו ,כי אין מפלט אחר אלא להיענות
לדרישת ה ִּג ְב ֹע ִנים .הרעב מפיל חללים רבים בכל יום ,המצב רק
הולך ומחמיר" .אני אתן" ,לחש המלך בצער רב.
חודש ניסן ,חודש האביב ,חג החרות רק נחוג לפני יומיים ,החודש
שבו יצאו ישראל ממצרים ,זמן גאולה.
רעב.
חום ושרב שולטים בצהרי היום.
בפתח האוהל אשר נטה ָ ּד ִוד לארון העדות ,עומדים האנשים.
הגזרה נגזרה ,המעשה חייב להיעשות .השרב מוסיף על הרגשת
המועקה שבה שרויים כל הנקראים לפתח האוהל.
שמונה אנשים מזרעו של ָׁשא ּול המלך ניצבים לפני האוהל .מתוך
השמונה רק אחד ייוותר בחיים לאחר היום ,בערוב השמש.
שני בני ִר ְצ ָּפה ַבת ַא ָ ּיה ,פילגש ָׁשא ּול.
חמשת בני ֵמ ַרב בת ָׁשא ּול ,אשת ַע ְד ִרי ֵאל ַה ְּמ ֹח ָל ִתי.
ְמ ִפי ֹב ֶשת ,בן ְיה ֹו ָנ ָתן בן ָׁשא ּול.
ָ ּד ִוד המלך ניצב מול בני משפחת ָׁשא ּול ,כאב וצער ממלאים את
ליבו ,עיניו דומעות" .אחיי ורעיי ,אהוביי" ,אמר חלושות לזרע
368
