Page 372 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A

‫‪Pg: 372 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫"הם שלנו"‪ ,‬ענה האיש בעוז‪" ,‬אמרת שאין גשמים עד שיימחל‬
‫העוול שעשיתם עם עמנו‪ ,‬עד שיבוא הגשם הם שלנו‪ ,‬כשירד גשם‬

‫תוכלו לקבל את נבלתם"‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד התחנן‪ ,‬ניסה לרצות‪ ,‬הבטיח הבטחות‪ ,‬אך האיש נשאר בשלו‪:‬‬

‫"כשירד גשם תוכלו לקבלם"‪ ,‬פסק‪.‬‬
‫ָ ּד ִוד פנה לאנשיו‪ ,‬המשלחת שבאה לבקש את גופות בני ָׁשא ּול‪,‬‬
‫להביאם לקבורה‪" .‬אנשים אלו לא מבני ישראל המה‪ .‬הם אינם‬
‫יודעים רחמים! אני גוזר שמהיום והלאה‪ ,‬לעולם‪ ,‬לא יתקבל איש‬
‫מה ִּג ְב ֹע ִנים לגר צדק! לעולם לא יתחברו נפשות אכזריות אלו לעם‬

‫ישראל!"‬

‫חום‪...‬‬
‫שרב‪...‬‬
‫אובך‪...‬‬
‫השמש הלוהטת קופחת על הראשים‪...‬‬
‫חיות ועופות טרף המשחרים למאכל‪ ,‬מקיפים את שבעת עמודי‬
‫התלייה‪.‬‬
‫ימים‪...‬‬
‫שבועות‪...‬‬
‫חודשים‪...‬‬
‫ִר ְצ ָּפה ַבת ַא ָ ּיה‪ ,‬פילגש ָׁשא ּול מלך ישראל‪ ,‬עומדת בעוז כנגד‬
‫איתני הטבע‪ ,‬כנגד חיות ועופות רעים‪ ,‬המנסים להשביע את רעבונם‬
‫מבשר שבעת הנרצחים‪ .‬חתיכת שק הוא ביתה‪ ,‬שק אשר נטתה על‬
‫הצור להגן על ראשה מהשמש הקופחת ביום ומצינת הלילה‪.‬‬
‫"הצור תמים פועלו‪ ,‬כי כל דרכיו משפט‪ ,‬א‪-‬ל אמונה ואין עוול‪,‬‬
‫צדיק וישר הוא"‪ ,‬ממלמלות שפתותיה בכל עת‪ ,‬כשהיא רואה את‬
‫שני בניה וחמשת בני ֵמ ַרב תלויים על העץ‪.‬‬

‫‪372‬‬