Page 385 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A
P. 385

‫‪Pg: 385 - 13-Front 21-10-20‬‬               ‫‪13 $customer‬‬

‫המלך דוד‬

‫על הכאב והסבל‪ .‬אל תהיי כאדם שקיבל מחברו חפץ בהשאלה‪,‬‬
‫וכשנתבע להחזיר את הדבר‪ ,‬כועס על רעהו שהשאיל לו את החפץ‪,‬‬
‫כאילו נלקח ממנו דבר השייך לו‪ .‬בכי מתוך תודה והודיה‪ ,‬פתחי את‬
‫ליבך בבכי של שמחה על הטוב שקיבלת‪ ,‬על רגעי האושר שחווית‪,‬‬

                               ‫על החיים הניתנים לך בכל רגע במתנה"‪.‬‬
‫ִר ְצ ָּפה חשה זרם דמעות חדש עולה בעיניה‪ ,‬דמעות חמימות‬
‫מתוקות מדבש‪ ,‬בכי של גילה ושמחה פורץ מגרונה‪ ,‬מתאחד עם‬
‫נותן הטוב‪ ,‬מתענג על רגעי השמחה והאהבה‪ .‬חשה איך שפעת‬
‫האור ממלאה את כל ישותה‪ ,‬את הדם הזורם בעורקיה כנחל נובע‬
‫המפכה חיים‪ .‬חייה עוברים כנגד עיניה ביעף‪ ,‬רגעי שמחה ואושר‪,‬‬
‫אהבה וחיבה‪ ,‬ששון וגיל‪ .‬כל דמעה כמו נושאת בתוכה אוצר בלום‬

          ‫של חיים יפים והתרגשות‪ ,‬מתמזגת ומתאחדת עם האישה‪.‬‬
                        ‫ִר ְצ ָּפה בוכה מתוך שמחה והודיה על הטוב‪...‬‬
                             ‫בכי של אהבה‪ ...‬בכי ארוך של תקומה‪...‬‬

‫ִר ְצ ָּפה קמה על רגליה‪ ,‬הרגשת תשישות שמילאה את גופה נעלמה‪.‬‬
‫הרגשת חדווה תפסה את מקומה‪ ,‬המלווה בהרגשת קלילות וחיות‪.‬‬
‫ִר ְצ ָּפה הביטה כמתוך חלום טוב על עצמה‪ .‬מרגישה בליבה הרגשת‬

                                      ‫חדווה‪ ,‬מגלה בתוכה חיות ושמחה‪.‬‬
           ‫"תודה‪ ...‬תודה רבה‪ "...‬לוחשת בחיוך מאושר לעצמה‪.‬‬
‫ִר ְצ ָּפה קמה ממקומה‪ ,‬רוחצת גופה‪ ,‬לובשת את מיטב מחלצותיה‪,‬‬

                                                  ‫מתבשמת‪ ,‬מאפרת פניה‪.‬‬
‫"יקירתי‪ ,‬חושי ואמרי למלך ָ ּד ִוד‪ ,‬שנשמת ִר ְצ ָּפה ַבת ַא ָ ּיה מבקשת‬

                      ‫לפוגשו"‪ ,‬אומרת בחיוך לשפחה שנקראה אליה‪.‬‬

‫המלך ָ ּד ִוד היושב על יד מכתבתו‪ ,‬מביט בתהליך תחיית המתים‬
‫שהתרחש לנגד עיניו‪ .‬מתבונן ב ִר ְצ ָּפה המהלכת לקראתו‪ ,‬רגליה‬
‫נושאות אותה כעל גבי ענני נוצה‪ ,‬מתקרבת לעבר המלך‪ .‬המלך‬
‫הביט ב ִר ְצ ָּפה‪ ,‬ראה איך פניה המתות התמלאו בחיות וחיוניות‬

‫‪385‬‬
   380   381   382   383   384   385   386   387   388   389   390