Page 381 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A

‫‪Pg: 381 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫המלך דוד‬

‫היגון נמוג‪ ,‬החדווה לא הופיעה‪...‬‬
‫העצבות התפוגגה‪ ,‬השמחה לא באה‪...‬‬
‫ִר ְצ ָּפה יושבת דוממת‪ ,‬חשה איך ליבה הפך לחלל ריק‪ ,‬ללילה אפל‬
‫נטול כוכבים‪ ,‬למצולות תהומות הים‪ ,‬ללא חיים‪.‬‬
‫ִר ְצ ָּפה מתבוננת לתוכה‪ ,‬רואה כלום‪ .‬הריק אופף את כולה‪ ,‬כסומא‬
‫המהלך לשום מקום‪ .‬בהמה חסרת רגשות כל שהן‪ ,‬כאבן דוממת‬

‫מימות עולם‪.‬‬
‫ִר ְצ ָּפה דוממת‪ ...‬שותקת‪...‬‬

‫ריקנות‪...‬‬
‫שיממון‪...‬‬
‫חלל הפנוי מכל‪...‬‬
‫שלושה ימים מאז יצא החושך‪ ,‬העצבות‪ ,‬המרה שחורה‪.‬‬
‫במקום המלא רע‪ ,‬נשאר חלל ריק‪...‬‬
‫ִר ְצ ָּפה מאמינה‪ ,‬מבינה‪ ,‬יודעת כי דברי המלך צודקים‪ .‬המקום הרע‬
‫יכול להתמלא בטוב‪...‬‬
‫אם החושך ייצא‪ ,‬חייב שיהיה אור‪...‬‬
‫אור שיוכל למלא את ִר ְצ ָּפה‪...‬‬
‫ִר ְצ ָּפה ממשיכה בדרך שהתווה לה המלך‪.‬‬
‫מחפשת‪...‬‬

‫תרה‪...‬‬
‫מבררת‪...‬‬
‫משתוקקת למצוא את המקום אשר שח לה המלך כי קיים הוא‪...‬‬
‫שתיקה‪...‬‬
‫התבוננות‪...‬‬
‫התכנסות‪...‬‬
‫בכי של שתיקה‪...‬‬

‫‪381‬‬