Page 380 - MOTIV-HMELECH DAVID.MOTIV-HMELECH DAVID.1A

‫‪Pg: 380 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫נפשה לצאת החוצה‪ ,‬לטהר ולנקות את הרעל המצטבר בתוככי‬
‫הגוף‪ ,‬ופולט מתוכו את העצבות והמרה השחורה‪ .‬שטף המשחרר‬
‫את כוחות הנפש הכלואים במסגרי הייאוש והדיכאון‪ ,‬מטהר את‬

‫הנשמה‪.‬‬
‫ִר ְצ ָּפה רכונה על ברכיה‪ ,‬ראשה חפוי‪ ,‬שמלתה רטובה משטף‬

‫דמעותיה‪.‬‬
‫ִר ְצ ָּפה בוכה‪...‬‬
‫בוכה על ָׁשא ּול‪...‬‬
‫בוכה על בניה‪...‬‬

‫על ַא ְב ֵנר‪...‬‬
‫בוכה על אלמנותה‪...‬‬
‫בוכה על עם ישראל‪...‬‬

‫בוכה על הכול‪...‬‬
‫בתוך תוכה חשה איך מסגרי הנפש משתחררים אחד לאחד‪.‬‬
‫איך כל דמעה נושאת מקרבה חלק מהמוות השרוי בתוכה‪.‬‬
‫מרגישה את תחושת הקלילות המלווה את שחרורה של העצבות‬

‫המושכת את עצמה לתחתיות ארץ‪.‬‬
‫מבינה שכל אנחה ואנקה‪ ,‬מתירים את הקשרים המלפפים את‬

‫הנפש הקלועה‪ ,‬מסירים לבנה מהקבר הבנוי על נשמתה‪.‬‬
‫קול הבכי הולך וגואה‪ ,‬צעקות צער ושיברון מנפצים את החומות‪...‬‬
‫זמן רב נשמעו קולות הבכי והנהי של ניקיון וטוהרה של הוצאת‬

‫הרע‪.‬‬
‫ִר ְצ ָּפה ַבת ַא ָ ּיה דוממת‪ .‬הצער שמילא את כל חייה נעלם והותיר‬
‫אותה שוממה‪ ,‬ריקנית‪ .‬ההתכנסות לתוך המרה השחורה נתנה לה‬

‫מקום שבו יכלה להתבצר‪.‬‬
‫ועתה שממה‪...‬‬

‫החושך נעלם‪ ,‬אור לא נתגלה‪...‬‬

‫‪380‬‬