Page 150 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 150

‫‪Pg: 150 - 5-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

                 ‫"מה עליי לעשות בנוגע למרד?"‪ ,‬שאל את ִּב ְל ָעם‪.‬‬
‫ִּב ְל ָעם הרהר לרגע וענה‪" :‬עליך לצאת עם צבא רב‪ ,‬להילחם בהם‪.‬‬
‫חייב אתה‪ ,‬מלכי‪ ,‬לצאת בראש הצבא‪ ,‬אף אחד אחר לא יוכל לעשות‬
‫זאת‪ .‬אף שאינך צעיר עוד‪ ,‬אנשיך נאמנים לך‪ ,‬בראותם אותך הולך‬
‫בראש הצבא ישאבו אומץ וכוח נגד אויביך‪ .‬אין בררה‪ ,‬אם לא תצא‬
‫לתקוף אותם ולהכניעם שוב תחת רגליך‪ ,‬הם יבואו ויתקפו אותנו‪.‬‬

          ‫הם יפרשו זאת כחולשה ויבואו וישמידו אותך ואת עמך"‪.‬‬
‫ק ֹו ִקינ ּוס הקשה‪" :‬אך מה אעשה עם הממלכה כאן? ארץ בני קדם‬
‫וארם רחוקות‪ ,‬ייקח המון זמן עד שאשוב לכאן‪ .‬בני הגדול‪ֶ ,‬מ ֹנ ְכ ִרים‪,‬‬
‫הוא נער צעיר‪ ,‬אין הוא יכול להנהיג מדינה‪ .‬אם לא תונהג המדינה‬
‫בחוכמה בזמן היעדרותי מכאן‪ ,‬ממילא לא יהיה לי לאן לחזור"‪.‬‬
‫ק ֹו ִקינ ּוס חש כמונח בין הפטיש לסדן‪ ,‬חייב לצאת למלחמה ואינו‬

                                                                  ‫יכול לצאת‪.‬‬
‫"אם תרצה‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬בזמן זה‪ ,‬בעודך עסוק במלחמה‪ ,‬אני‬
‫אשא בעול ניהול מדינתך‪ .‬איני אוהב את הרעיון שכל העול הזה‬
‫יפול עליי‪ ,‬אך למענך‪ ,‬אדוני המלך‪ ,‬אעשה זאת"‪ ,‬אמר ִּב ְל ָעם בחוסר‬

                                                                         ‫רצון‪.‬‬
‫"באמת?"‪ ,‬אמר המלך בשמחה‪" :‬ידידי היקר‪ ,‬איך לא חשבתי‬
‫על זה?"‪ .‬המלך ניגש וחיבק את ִּב ְל ָעם‪" .‬שומר! קרא לשר הצבא‬

                                                      ‫וסגניו"‪ ,‬ציווה המלך‪.‬‬

‫חדרו של המלך נמלא באנשי צבא‪" ,‬שמעו נא"‪ ,‬אמר המלך‪:‬‬
‫"יודעים אתם כי ארם ובני קדם מרדו בנו‪ .‬אנו יוצאים כעת למלחמה‬

                        ‫נגדם‪ ,‬אני יוצא עימכם בראש הצבא להילחם"‪.‬‬
                                   ‫קול רעש תמיהה עבר בין האנשים‪.‬‬

‫"יודע אני כי מזמן לא נלחמתי וכי איש זקן אנוכי‪ ,‬ואולם למלחמה‬
‫זו אני יוצא! את צבאנו נחלק לשלושה חלקים‪ .‬אני אקח שליש‪,‬‬
‫שר הצבא ייקח שליש‪ ,‬ושליש יישאר כאן עם ִּב ְל ָעם בן ְּבע ֹור ידידי‬
‫ויועצי‪ .‬הנשארים כאן בממלכה יגנו וישמרו על ארצנו מפני אויבים‬

                                                                           ‫‪150‬‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155