Page 153 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A

‫‪Pg: 153 - 5-Front 21-10-20‬‬

‫דור המדבר‬

‫"אין אלו אלא תעתועי דמיון"‪ ,‬אכזבה מילאה את ליבו‪ ,‬הרגשת‬
‫החמצה‪ֹ .‬מ ֶשׁה חש שראשו סחרחר עליו‪ ,‬עיניו נעצמות‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה מנסה‬

‫לפקוח בכוח את עיניו אך הן ממאנות להיפתח‪.‬‬
‫"עצי דקל‪ ...‬אוהל‪ ...‬מים‪ ...‬מזון‪ ,"...‬ראשו נשמט על גב סוסו‬

‫וידיו אוחזות בגוף הסוס המהלך בכבדות‪.‬‬
‫עיניו נעצמו‪...‬‬

‫יד רטובה עברה על פניו של ֹמ ֶשׁה‪ ,‬טיפות מים מעטות הוזלו על‬
‫שפתיו הפצועות מיובש‪ .‬היד המחוספסת הרטיבה מעט את ראשו‪,‬‬

‫שטפה את פניו‪.‬‬
‫חיוך זקן וחכם ניבט אל מול עיניו הנפתחות לאיטן‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה מנסה‬

‫להזדקף‪ ,‬גופו לא נענה לו‪.‬‬
‫הזקן מחייך‪ ,‬מדבר אל ֹמ ֶ ׁשה בשפה לא מובנת‪ ,‬בליל צלילים‬
‫שכוונתם ברורה‪" :‬תנוח"‪ .‬הזקן משקה את ֹמ ֶ ׁשה מים‪" :‬לאט"‪,‬‬
‫מראה בידיו‪ .‬כף מרק מוגשת להלך השותה בצימאון‪ ,‬אט אט‬

‫מתאושש ומזדקף על המזרן‪.‬‬
‫אוהל גדול ורחב ידיים עשוי יריעות עור‪ ,‬מקושט בצבעים‬
‫ססגוניים‪ .‬שטיחים מאוירים מכסים את רצפת האוהל‪ .‬ריח תבשילים‬
‫ממלא את החלל‪ ,‬מתמזג בריח קטורת עדין‪ .‬הזקן מדבר אל ֹמ ֶ ׁשה‪,‬‬
‫נעימתו רכה ומלטפת‪ֹ .‬מ ֶשׁה לא מנסה להשיב‪ ,‬נהנה מהאווירה‬
‫הרגועה‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה אוכל‪ ,‬מתאושש‪ ,‬מתחזק‪ .‬שיח תנועות ידיים מתנהל‬
‫בין השניים‪ֹ .‬מ ֶשׁה מבין כי רחוק הוא ממקום יישוב בני אדם‪ ,‬קצה‬
‫המדבר‪ ,‬קצה ארץ מצרים‪ .‬האיש לא מנסה לדחוק ב ֹמ ֶ ׁשה‪ ,‬ומארחו‬
‫בשמחה‪ֹ .‬מ ֶ ׁשה עוזר לזקן ולמשפחתו ברעיית הצאן‪ ,‬במטלות‬
‫המאהל‪ .‬משפחת נוודים הנודדים ממקום למקום‪ ,‬מנהלים חיים‬
‫שלווים‪ ,‬רחוקים מחברת בני אדם‪ .‬טובי לב ומאירי פנים הם הזקן‪,‬‬
‫אשתו‪ ,‬שלושת בניו‪ ,‬נשותיהם והילדים הרבים המשתובבים במרחב‬

‫הפתוח‪.‬‬

‫‪153‬‬