Page 215 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 215
Pg: 215 - 7-Back 21-10-20
דור המדבר
פרק כה'
הסנה
"...מאתיים ארבעים ושלוש ,מאתיים ארבעים וארבע! חסר גדי
אחד!"ֹ ,מ ֶשׁה מתבונן בעדר במהירות ,יודע הוא שלא טעה בספירתו.
"היכן הוא הגדי הקטן?" ,שואל את עצמו ,מתבונן לאופק .המדבר
הגדול משתרע לכל עבר ,הגבעות הקטנות נראות כגלים גבוהים
בים המדבר הצחיח .הרים בודדים נישאים כצריחים לרום השמים.
קבוצות עשב ירוק שוברות את הגוון הזהוב של החול המדברי,
מעידות על ה ִחיות המפכה מתחת למעטה השממהֹ .מ ֶשׁה מרביץ
את עדרי הצאן על יד קבוצות עשבים ,רץ לתור אחרי הגדי הנידח.
מעבר לתל קטן נשמעת פעיית הגדי .בריכת מים קטנה המפעפעת
מבטן האדמה בלב ליבו של המדבר ,קידמה את פניו של ֹמ ֶ ׁשה .הגדי
הרך שותה לרוויה מהמים הזכים ,מתענג על קרירותםֹ .מ ֶשׁה ממתין,
מחייך ,אוהב.
"צמא היה המסכן הקטן ועתה עייף" ,חושב ֹמ ֶ ׁשה ,שולח את ידיו
ומרים בעדינות את הגדי הקטן ,מלטף את ראשו ,מחזירו לעדר.
ימים ולילות עושה ֹמ ֶ ׁשה במדבר השמם בחברת ידידיו ,צאן ִי ְתר ֹו
חותנו .שבועות רבים חולפים בין ביקור למשנהו בביתו.
"איני יכול לרעות את הצאן במקום יישוב" ,תירץ ל ִי ְתר ֹו את
רעייתו במדבר" :הצאן ניזון מכל הבא לפה ,ממילא ,הם גוזלים את
הבריות .המדבר הוא הפקר לכול ,שם ראוי לרעות את הצאן".
"חייב אני מקום שבו אוכל להיכלל בקוני ,מקום מרוחק מיישוב
בני אדם" ,הסביר לאשתו.
215
