Page 217 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 217
Pg: 217 - 7-Front 21-10-20
דור המדבר
שעת חצות היוםֹ ,מ ֶ ׁשה סיים את סעודתו .הלחמים שאפתה אשתו
לפני צאתו למדבר ,סועדים את לבו .הבהוב אור במעלה ההר אשר
בצילו רועה את הצאן ,משך את עינו של ֹמ ֶ ׁשה .הבזק אור בלתי
רגיל במקום זהֹ .מ ֶשׁה קם ממקומו לעבר האור .שיח סנה קוצני קטן
בוער באש .האש אדומה ,ירוקה ,צהובה ,כחולה ,אש יוקדת בלהט
בתוככי השיח היבש .אש בוערת בלב הסנה ,מבקשת לכלותו .הסנה
נותר על עומדו ,שלם ,יבש ,לא נאכל על ידי להבות האש הלוהטת.
ֹמ ֶשׁה מתקדם לעבר האש ,פליאה ממלאה את ליבו" :אסורה נא
ואראה את המראה הגדול הזה ,מדוע לא יבער הסנה?".
האש מלפפת ,עוטפת ,ממלאה את השיח הקטן ואינה אוכלת את
ענפיוֹ .מ ֶשׁה תמה על המראה ,עיניו אחוזות בפלא הנגלה לעיניו.
מבטו משתאה ,בוחן ,חוקר" :מה רוצים לומר לי בדבר פלא זה?",
שואל ֹמ ֶשׁה את עצמו.
" ֹמ ֶשׁה! ֹמ ֶשׁה!" ,נשמע הקול באוזניו ,קול הנדמה כי מהלך
לאורך ורוחב העולם ,מהדהד בכל הבריאה אך מגיע רק לאוזניו.
קול מוכר ויקר ,קול שלא שמע כבר קרוב לשבעים שנה .הקול מדבר
בקולו הרך והענוג של אביו ַע ְמ ָרם.
"אבא! הגעת לכאן ממצרים?" ,עלתה המחשבה בראשו של
ֹמ ֶ ׁשה ,מתרפקת מעט על זיכרונות הילדות היקרים" .הנני!" ,אמר
בשמחה ,קולו נשמע צלול וערב.
"אל תקרב הלום! של נעלך מעל רגליך ,כי המקום אשר אתה
עומד עליו אדמת קודש הוא" ,אמר הקול ל ֹמ ֶ ׁשה.
ֹמ ֶשׁה הביט באש בתדהמה ,הקול בוקע מתוך האש המלחשת,
מדבר בלשון עמו בקולו של אביו האהוב" .אבא?" ,חזרה המחשבה
בעודו מוריד נעליו מרגליו על פי הציווי.
"אנוכי אלוקי אביך ,אלוקי אברהם ,אלוקי יצחק ואלוקי יעקב",
אמר הקול הנשמע מתוך הסנה.
בהלה אחזה ב ֹמ ֶשׁה ,מחשבותיו רצות במהירות" :המראה הנפלא
אינו אלא מראה התגלות אלוקות בבריאה .ה' יתברך מדבר עימי ,עם
217
