Page 218 - MOTIV-DOR HMIDBAR.MOTIV-DOR HMIDBAR.1A
P. 218
Pg: 218 - 7-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
השפל שבבני ישראל .מה הוא רוצה ממני?"ֹ .מ ֶ ׁשה הליט פניו בידיו,
מתיירא מלהביט בהתגלות הנוראה.
"ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני
נוגשיו ,כי ידעתי את מכאוביו .וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו
מן הארץ ההיא ,אל ארץ טובה ורחבה ,ארץ זבת חלב ודבש .אל
מקום הכנעני והחתי והאמורי והפריזי והחוי והיבוסי .ועתה הנה
צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים
לוחצים אותם .ועתה לכה ואשלחך אל ַּפ ְר ֹעה והוצא את עמי בני
ישראל ממצרים".
ֹמ ֶשׁה מקשיב לקול ,רעד אוחז בגופו .זיעה קרה מלחלחת את
בגדיו ,נוטפת על פניו .עוד בהיותו בבית אביו ,למד על מציאות
הנבואה ,אפשרות התגלות השם לבני האדם.
"צדיקים גמורים כאבותינו הקדושים אברהם ,יצחק ויעקב זוכים
לנבואה .כמעט כל מציאות הנבואה היא בזמן שהנביא ישן ,בחלום
הלילה מתגלה השם לנביאיו ואומר להם את דברו .לא כל אדם זוכה
לטהר ולזכך את עצמו להיות ראוי להשראת רוח נבואה .עבודה
רבה וקשה היא ,ההיטהרות ,טוהר המידות וניקיון כפיים הינם
התנאי הראשוני לקבלת הנבואה .התעמקות והתבוננות ברצון השם
זהו התנאי השני ,"...שח לו אביו בזמנו.
ֹמ ֶ ׁשה משפשף את עיניו להכיר אם ישן הוא או ער ,להפתעתו
הרבה מגלה כי ער הוא .תדהמה ותמיהה ממלאות את ליבו" :מי
אנוכי כי אלך אל ַּפ ְר ֹעה? איני אדם חשוב כלל לדבר עם מלכים.
ומה זכותם של ישראל כי אוציא את בני ישראל ממצרים?" ,שואל
בפליאה כפולה על עצם השליחות והמשלח ,ועל כי הינו מדבר
כאחד האדם .הגמגום הנורא כאילו חלף ועבר ,הפה שלומד לדבר
מילים מעטות וקצובות ,ואף זה לעיתים רחוקות ,שח בשטף בדברו
עם בוראו.
החיזיון ממשיך ,מושך את ֹמ ֶ ׁשה לתוכו ,מלטף ומרגיע" :כי אהיה
עמך!" ,אומר הקול ,כאב האומר לבנו" :אל תפחד ,אני איתך".
218
