Page 47 - ortal
P. 47
על אנוסי משהד -המשך
ג'דיד אל אסלאם
בעיה נוספת עמדה בפני האנוסים במשהד :איך תישמר ההפרדה בין קברי היהודים לקברי המוסלמים? אך גם
כאן הייתה עזרה ממקום בלתי צפוי :למרות שהמוסלמים האמינו שהיהודים "התאסלמו" ,ראשי הדת המוסלמים
בעיר משהד החליטו עדיין להפריד בין המוסלמים לאנוסים .לאנוסים מעתה הודבק שם חדש" :ג'דיד אל
אסלאם" ,כלומר" :המוסלמים החדשים ,"...וכן ניתנה הוראה למוסלמים שאמנם נראה כאילו היהודים באמת
התאסלמו ,אך עקב "טומאתם" בעבר ,כיהודים ,וליתר בטחון ,מוטב עדיין לשמור מרחק ,ולתת ל"כת" הג'דיד
אל אסלאם לחיות חיי גטו ,ולכן טוב יהיה שבינתיים בתי הקברות שלהם יישארו נפרדים מקברי המוסלמים...
במרוצת השנים היו גם מקרים חריגים ובודדים של גברים שהתעייפו מהמצב ,ומהחיים הכפולים כאנוסים,
והחליטו להתאסלם .למזלם של אותם בודדים ,על-אף התאסלמותם ,נחשבו אצל הגויים כיהודים טמאים ,וכונו
בשמות כגון" :יהודי מלוכלך"" ,יהודי טמא"" ,באד ג'הוד" (=יהודי רע) ,וכו' .כל הכינויים הללו היו למעשה רק
רפואה ,שהגבירה אפילו את עקשנותם של הסוטים מדרך היהדות ,והחזירה אותם לחיק היהדות.
זהות כפולה
הגברים האנוסים במשהד הצטיידו בשני שמות :שם עברי ,אותו קיבלו בעת טקס ברית המילה שנעשה בסתר,
וכן שם מוסלמי (ואפילו לעיתים שם מוסלמי-דתי ,כגון :עלי ,חסן חוסיין ,האג'י וכו') ,בו השתמשו לכינוי,
יום-יום ,בפרהסיה .הנשים לא נזקקו לשני שמות .הן נקראו ,לרוב ,בשמן העברי בלבד ,משום שהן לא באו
במגע של שיחה או סחר עם המוסלמים ,לא הרבו להסתובב בחוץ ,ולא היה חשש שיתגלה סודן .תעודות זיהוי
לא היו ,הדברים לא נרשמו בפני השלטונות ,ולכן הנשים ,הסגורות תחת צעיפיהן לא ראו צורך בשם מוסלמי
נוסף .מעניין ,שלאורך התקופה לא היו כל נשואי תערובת .כאשר נולדה בת ,נקבו את אוזניה בחורים ,ענדו
לה עגילים וקבעו "בת פלוני לפלוני" .כך ,כאשר הופיע מוסלמי לבקש את ידה ,נאמר לו שהיא כבר מאורסת.
המוסלמים עם הזמן הבינו שבנות ה"ג'דידים" תפוסות כבר מלידה ,ובכך נמנעו נשואי תערובת.
ניצני העלייה לארץ ישראל
בכדי לא להסגיר את יהדותם ,היו היהודים האנוסים צריכים להיראות כמו כולם :מוסלמים דתיים קנאים .וכך
עשו את דרכם כמה מאנשי הקהילה ,יחד עם מוסלמים מהעיר משהד ,אל המקומות המקודשים לאיסלאם:
ֶמ ָּכהַּ ,כְר ְּב ָל ה ,ואפילו ירושלים .מספרים ,שאחד מאנשי הקהילה בשם מתתיהו בן אהרון הכהן (שנקרא לאחר
מכן מתתיהו כהן-אהרונוב) ,החליט שלא לוותר על הנחת התפילין גם בעת מסעו למקומות אלו ,יחד עם
שאר המוסלמים ,סיכן את חייו ,בנה תפילין זעירים ,והניחם יום-יום בחשאי גם באותם המקומות .תפילין אלו
מוצגות כיום במוזיאון ישראל ,בירושלים ,יחד עם סיפורן המיוחד ,ומוגדרים שם כ"תפילין הזעירות ביותר
שנמצאו עד כה" .תופעה מיוחדת יש לציין ,שהיו מהיהודים שהגיעו בדרך העלייה-לרגל המוסלמית גם
לירושלים ,ראו כי-טוב ,והחליטו להשתקע בה ולא לחזור למשהד .כך החלה לפני קצת יותר ממאה שנה
עליית יהודי משהד לארץ ישראל.
