Page 48 - ortal
P. 48
על אנוסי משהד -המשך
הפסח השחור והיציאה ממשהד
עם השנים ,השתנה במקצת היחס ליהודי משהד ע"י השלטונות .יהודי משהד יכלו לקיים את אורחות חייהם
היהודים ,אך בצנעה .רבים מבני הקהילה ניצלו את ההזדמנות והחלו לעזוב את העיר משהד .מספר שנים לפני
הקמת מדינת ישראל הגיעו חלוצים מטעם ארגוני המחתרת היהודית ובפיהם הבשורות על המתנהל ב"פלשתין".
נפתחו בתי ספר לעברית ובפי הכל התנוססה הסיסמה "עברי דבר עברית!" .שנתיים לפני הקמת המדינה ,במהלך
חג הפסח ,פרצה עלילת דם נוספת על יהודי משהד .בדרך נס לא אירע אסון ליהודים ,אך הם כבר הבינו שמקומם
לא שם .תוך 5שנים ,עד לראשית שנות החמישים ,עזבו הרוב המוחלט של יהודי משהד את העיר .חלקם הגדול
עלה לישראל ,חלק נשאר בעיר הבירה טהרן ,והשאר עברו לארה"ב ולאירופה.
ראשית ריכוזי הקהילה בישראל
כאמור ,כבר מראשית המאה העשרים הגיעו קבוצות יהודים ממשהד לישראל .רובם עלו לירושלים וחיו בחצרות
משותפות .בשנות השלושים הוקמו הקהילות בבני-ברק תל-אביב והרצליה .עם השנים הוקמה גם הקהילה בחולון.
במקומות אלו קיימים גם כיום ריכוזים גדולים של בני הקהילה המשהדית.
לאחר הקמתה של מדינת ישראל חיו בעיר משהד כ 8,000-יהודים אנוסים ,שביקשו לנטוש את הגולה ,לעלות לארץ
ולזקוף קומה .הם ידעו על המצב הקשה בארץ כשעולים נאלצו לגור בבדונים ופחונים במעברות ,תחת גשם זלעפות
וללא מזון מספיק .מוסדות העלייה הטילו ספקות לגבי יהדותם של אותם אנוסים וביקשו לברר ולקבל פסק הלכה
שתאפשר את העלאתם לארץ.
כשאנוסי משהד ביקשו ( )1949לחזור ליהדות גלויה ולעלות לארץ ,הדרך נחסמה בפניהם על-ידי הרב הראשי הרצוג
וזאת משום "חשש ממזרות" .יהודים שנדחו על-ידי ההנהגה הדתית בבבל ובחהמינארט המוזהב -ח'וראסאן'וראסאן,
פנו לאסלאם ,שקיבל אותם בחום ובמאור פנים .כמוסלמים הם היו פטורים מתשלום מסים ,שנתחייבו בהם
המיעוטים השונים .גם שערי המסחר נפתחו בפניהם בדומה לכל
ביום ח' בתמוז תש"י ( )23.6.1950האנוסים מביעים זעקתם באיגרת לאליהו אלישר ,נשיא ועד העדה הספרדית
בירושלים:
אנו יהודי משהד....לרוע מזלנו ,היינו תמיד הקרבן לפוגרומים ולשחיטות; וכתוצאה מפוגרומים ושחיטות אלה נאלצו
אבותינו הראשונים לפני 111שנה בערך להמיר מתוך אונס את דתם היהודית במוסלמית .למרות הכל נשארנו עד
היום יהודים בכל מאת האחוזים ואף כי זה נעשה בסתר התפללנו תמיד לגאולה[ ...רבים מן האנוסים נטשו] את
עבודתם ,מכרו את בתיהם ומיטלטליהם ונסעו ממשהד לטהראן ,מקום בו חיכו להעברתם לישראל ,בחשבם לתומם
שזה ייעשה מיד .לרוע מזלם ,לא הגיעה כל עזרה מהשלטונות בישראל ...אשר נוסף לסבל ,רעב וחוסר גג לראשם
צפויה גם סכנה לחייהם [משום שהם נוטשים את האסלאם וחוזרים ליהדותם].
ועד יהודי משהד בארה"ב פנה אל נשיא המדינה חיים וייצמן ,שנה לאחר הקמת המדינה ,ושטח בפניו את מצבה
של קהילת אנוסי משהד .הם מספרים בין השאר על זיקתם העמוקה לדת ומציינים כי הליברליזציה של השאה
האחרון אפשרה להם לשוב בגלוי ליהדותם.
גויים בסוגיה חמורה זו ,העלולה להדביק בקהילה תווית של ממזרות.
הרב עוזיאל ,שהיה מעורה בחייהן של הקהילות היהודיות מן המזרח והכיר אותן היכרות אישית ,פסק בקצרה
וכדלקמן:
לפי ידיעות מהימנות ,אנוסי משהד אלה שמרו את יהדותם בביתם בחירוף נפש ממש ,ובייחוד בענייני המשפחה:
שמרו על נישואיהם רק בחופה וקידושין ,כתורת משה וישראל ,ואם הוצרכו לגט הלכו אל קהילות ישראל ושם סידרו
גט כריתות כדין וכהלכה .ובכן הרי הם ישראל קדושים לכל דבריהם.
