Page 49 - ortal
P. 49
על אנוסי משהד -המשך
מפרס עלו 3887משפחות 16,455 ,נפשות וכולן עברו דרך המעברות.
את צעדיהם הראשונים עשו העולים בשנות העלייה ההמונית מהרציף שבנמל חיפה ,או מנמל-התעופה ,אל מחנה
מעבר ,ושמו -שער-העלייה (ליד חיפה) .במחנה זה ביצעו מנגנוני הקליטה את ההליכים הפורמאליים הכרוכים
בהגעת כל אחד מהעולים ארצה :נבדקו מסמכיו האישיים ,חפציו ,נרשמו פרטיו האישיים וכן מצב בריאותו .הוא
קיבל חיסונים שונים ,וגם עבר חיטוי בדי-די-טי (בשל מכת הכינים ומכות אחרות).
שער-העלייה נועד להיות מחנה-מעבר לשלושה ימים עד שבוע .אך ככל שגדל מספר הבאים ,התארכה שהייתם בו.
בשלב הראשון עברו ממנו למחנות עולים ברחבי הארץ.
מחנות העולים היו באחריותה של מחלקת הקליטה של הסוכונות היהודית .והיא דאגה לאחזקתם .עקב ההיקף
העצום של העלייה ,גדל מספר אוכלוסיית המחנות מעבר לכל תחזית.
התנאים הפיסיים במחנות היו קשים ביותר -צפיפות ,מחסור במיתקנים סניטאריים ,אולמות שינה לעשרות אנשים
ומזון דל ,שהוכן במטבחים מרכזיים.
ב 23 -במאי 1950הוקמה המעברה הראשונה.
את המעברות הקימה הסוכנות היהודית ,בשיתוף משרד העבודה של ממשלת ישראל .הן נבנו בן-לילה מחומרי
בנייה קלים ,שמהם בנו מבנים ארעיים :תחילה אוהלים ,לאחר מכן בדונים ,ובשלב הבא באו במקומם פחונים
וצריפונים.
בשלב הראשון ,חולקו המעברות לארבעה סוגים:
מעברות עירוניות ,הנמצאות בקרבתה של עיר .יושביהן הועסקו בדרך כלל בעבודות בעלות אופי עירוני;
ב .מעברות מעורבות -שהוקמו בסביבות מושבות גדולות ,ויושביהן הועסקו בעבודות בעלות אופי עירוני או חקלאי;
ג .מעברות כפריות באזורי התיישבות ,שתושביהן הועסקו בעבודות בעלות אופי חקלאי בלבד;
ד .מעברות עצמאיות ,שנועדו להוות בעתיד מרכזי יישוב עצמאיים ,כמו קרית-שמונה (חלסה) בגליל העליון או
תל-ירוחם ,מעברה בעלת אופי עירוני בנגב.
תופעת המעברות נעלמה מנוף הארץ בקצב איטי יותר מהקצב שבו נוצרה.
מראשית 1952החלה תקופת צמצום מספר המעברות-לאט עם השנים התחילו האנשים לצאת מהמעברות ומספר
האנשים במעברה בממוצע הוקטן.
מחנות עולים הוקמו תחילה בעתלית ,פרדס-חנה ,רעננה ,בית-ליד ,בנימינה ,חדרה וראש-העין ,ובשלב השני
בבאר-יעקב ,קריית-אליהו (חיפה) ,קריית-מוצקין ,רחובות וירושלים.
