Page 153 - Demo
P. 153
פרק ב
הבחירה החופשית היא בשכל – ללמוד או לא ללמוד.
[אתה רוצה ללמוד?] לא. הרצון תמיד מכיל גופניות. יש באדם צורך להשכיל, יש לו סקרנות, יש לו צורך להרגיש. להשכיל או לא זה עניין של המצב הנפשי של האדם. הרצון ממונה על הגוף ולא על הנפש.
הגורם ללמוד הוא הסקרנות ולא הרצון.
[מה המשמעות של הרצון הטוב? הוא הכול?] ה’אני’ שלנו הוא רצון ה’ הפנימי שבנו, והוא מהות שהכול בכוח בו. זה כמו ארץ שיש בה הכול, אבל היא לא תצמיח ללא שמש ומים. הארץ יכולה להצמיח את הכול, אבל היא פסיבית. השורש של רצון, רצ”ה, הוא שורש אר”ץ. ולמה הארץ נקראת ארץ? המדרש אומר שעניינה לעשות
את רצונו של ה’.
[הסקרנות של הלימוד היא רק בהתחלה?] כן, אחר כך אם זה מסקרן אותו הוא ימשיך להתעמק. ומכאן יש לו בחירה כמה הוא בנוי מצד נפשו להשתייך אל השכל. המעשה הוא הרצון. אדם צריך להרגיל את אישיותו להיות זהירה, לבנות אישיות של איש חכם, ששואל כל דבר. אם שאל, תהיה לו עוד שאלה. זו ההגדרה המוסרית של האדם, שיש לאישיות שלי שייכות לעולם הערכים. יש אנשים ששייכים לעולם הכדורגל או לבורסה, לשם הם שייכו את אישיותם
והיא בנויה כך.
[אני כן יכול להבין את כולם?] אתה מתכוון לתלמיד חכם? החכם אמור לשאול על כל דבר והכול מעניין אותו. הוא תמיד שואל ומתעניין ולומד. זה קשור לאהבה, כולם בחוכמה עשית והחוכמה מחיה את בעליה. מכיוון שהיא קשורה לכול, היא שייכת ואוהבת את הכול. אדם מצומצם בעצמו אינו אוהב את השני. לכן רק החכם האמיתי מסוגל לאהוב. תמיד החכם הוא איש חסד לא תחום וסגור
153
