Page 203 - Demo
P. 203
פרק ג-נספחים
הגויים כדי להרבות יראת שמיים, זה ממש בזבוז זמן. [הרב אמר שהתורה היא יראת שמיים.] התורה היא בכל עשב.
התורה היא לא רק מוסר, היא מהות! היא רצון הבורא עצמו. ה’ רוצה שזה יופיע מצידנו. הוא רוצה שנשתנה כדי שהוא יופיע יותר. העיקר הוא שהילד יזהה את האלוקי בכול, זה יראת שמיים – אמונה פשוטה. וכשהוא גדל, האמונה הופכת להיות אמונת הזוהר על ידי שכל של רוח הקודש עד כדי לימוד פנימיות, שיוכל לראות את הנשמה בפרצוף של השני. זה לא כישרון
או כישוף, הוא פשוט חי עם האלוהי של כל היש.
[האם יש מינון בין העשב ובין לימוד התורה בכיתה?] ודאי שעשב יותר טוב! חשבת שאני אגיד אחרת? כשהוא ילד, האם הגבעול לא יותר מדהים אותו?!
[אז למה לא לתת לו יותר את הגבעול?] צריך התאמה. אבל זה פספוס לא להשתמש בטבע, שיחיו את האלוקי ברמתם. לפגוש את האלוהי בצורה כזו בטבע זה הכי שלם, הבעיה היא המורים – הם
יודעים רק תורה, אבל פיזיקה לא יודעים.
[המורים צריכים לאהוב את המקצוע?] ברור, זה מעשה ה’, ובטוח הוא אוהב105 את זה. הבעיה היא האם המורה למד את זה? זו בעיה לא קטנה. יש מורים יראי שמיים לפיזיקה ולמתמטיקה. אולי קשה למצוא. יתרונם הוא שהם מעבירים את הפיזיקה ואת המתמטיקה בצורה נכונה. הם לא מעבירים ידע אלא מראים את חוכמת ה’ ורצונו בכל דבר. המורה הטוב הוא כזה שחי את זה, אבל אם הוא
לא יודע שלפחות ידבר את זה.106
105. צריך שהשיעור יעורר התפעלות, שזה יהיה הוליסטי. 106. חשוב להרגיל את הילדים שכך היא המציאות, אף שאינך (המלמד) שם, כי זו האמת.
203
