Page 207 - Demo
P. 207
פרק ג-נספחים
בהיסטוריה.111 או ספר הנבואה של הרב אליהו – זה להמון. אבל זה טוב. להראות כמה המציאות היא קודש.
[הנבואה היא דרך מעל השכל, וזה מרומם אותנו] אם האדם מגיע לראות את האלוקי שבכול, יש זה מה שצריך.
יד ארוכה – (דיני שליחות) – נספח א
הרב אמר שאם האדם הרים את היד, אז הקב”ה הרים את היד כי הכול ברצונו. החידוש בכך הוא הגדרת מדרגת האדם כיצור היחיד שהרצון האלוקי המחיה אותו מופיע בו באופן שונה מאשר בשאר הברואים. חוקי החיים כפויים על האדם, וכל עוד לא יחיה בהתאמה אליהם לא יוכל להיות בשיא קומת חייו (“ובחרת בחיים”). עם זאת, באופן מופלא האדם יכול לבחור כיצד להשתמש בכוחות חיים אלו ואפילו לחיות מכוחם בניגוד להם. זה מאפשר לאדם השפעה על האופן שבו ייבנה העולם ואיזה טוב יופיע בו (או חלילה להפך). זה מאפשר לו מדרגה מסוימת של השפעה חוזרת, של
יחס דו־כיווני עם הרצון האלוקי.
למעשה, הבנה זו משפיעה מאוד על המבט החינוכי, ויכולה לתת לנו קריטריון או קנה מידה מיוחד להבחין דרכו באיזו דרך אנחנו עובדים עם התלמידים בתלמוד התורה, כדי שיחיו נכון את המדרגה המתאימה להם. [האם התלמיד הוא אדם דו־כיווני או רק קולט
פסיבי בכל תחום חינוכי?]
הדו־צדדיות של הרצון באדם נובעת מהכוח האלוקי שנמצא בתוכו פנימה, מצלם האלוקים שבו. מקור זה מאפשר הופעה של גלי רצון אלוקיים,
111. למה ללמוד היסטוריה – אינטואיציה שמי שבור בהיסטוריה זה נורא ואיום. אצל הגויים הכרת העבר, ואצלנו הכרת ההווה דרך העבר.
207