Page 212 - Demo
P. 212
צריך הקשבה לילד ולא למהר בדרישת תוצרים מעבר לכוחו.
חובה לדרוש מהילד תוצרים בהתאם לכוחו, למעט בגיל 5–10 (בהכללה, שם היצירה תהיה בגוון של התפעלת ורגש).
מכיוון שיש להתאים את התוכן לילד, עלינו ללמד באופן שיגרום לתלמיד לאהוב את הנלמד, ואז יביא את עצמו ללמידה כפי יכולתו.
עלינו ללמד בעיקר באופן שהתלמיד מעורב בלמידה, החל בשירה, יצירה ולימוד כתיבה ועד שאילת שאלות והתעניינות.
הרחבה לנספח א – עץ הדעת
הדעת, המהווה כלי להטיית הרצון, מחייבת מחקר על ההגדרה שלה כפי שנקבעה בבריאת העולם. דעתו של האדם נטבעה במתכונתה הנוכחית לאחר החטא. בתחילה נברא האדם בהשכלה וידיעה אחרות, הדומות יותר לאלו של החיות – באינסטינקטיביות. כלומר, מציאות גן העדן, שבה הונח האדם הראשון, הייתה כזו שלא היה עליו להתמודד בין טוב לרע, אלא כל הטוב היה מגיע אליו ללא צורך לבחור, או שהיה זה בבחירה שאיננו מכירים
אותה היום.
וכאשר חטא האדם בעץ הדעת טוב ורע והכניס את הרע לתוכו, העמיד בעצמו שני צדדים במאבק מתמיד, והוא נמצא במצב של בחירה (או ‘בכירע’). הרמח”ל מסביר בחטא אדם הראשון, שהאדם רצה לקחת אחריות ולהשתמש בכוח המחשבה והשכל המפוארים שניתנו לו. אם העץ טוב להשכיל, והבורא אוסר עליו לאכול ממנו, כנראה שהבורא לא רוצה שישכיל... כך הנחש מצליח להערים על חוה ועל האדם ולשכנע אותם שכדאי להם להיות ‘יודעים’ ו’מודעים’ למה שהם עושים, כי מי ‘שיודע’ הוא
מסילת ישרים
212
