Page 190 - Demo
P. 190
פרק שביעי: פילוסופיה
אך כמובן אין לבטל את מבחני המדע האמפירי, כדי לנסות ולהוכיח את קיומה של מציאות חיצונית זו!!!
האם באין סוף של ניסויים מדעיים והצלחותיהם בקידום הציוויליזציה אנו יכולים (לוגית) להוכיח מסקנה כללית, כי יש מציאות אוביקטיבית של עולם היש מחוץ לנו? מחוץ להוכחת ניסיון ספציפי, שמצטרף לעוד ועוד ניסיונות, המסקנה הכללית מכך אינה תקפה (ראה יוּם). "הפרדוקס של יוּם" הוא שנקודת המפגש בין הסוביקט למציאות מחוצה לו היא השפה, והיא אשר מאפשרת את הבנת המציאות. היא זאת אשר עושה את כאוס הרשמים לברי-צורה מובנית ומעוצבת ולפירוש אנושי. אין לעלות על הדעת הכרה מחשבתית (בשכל) ללא שפה ואין לעלות על הדעת תקשורת אנושית ללא הסכמה וקביעת כללים מוסכמים של שפה. בדיאלוגים בין חומסקי לפוקו (ראה ביוגרפיה של פוקו – בספרו של דיוויד מייסי – הוצאת ידיעות אחרונות), חוזר חומסקי על השקפתו בקשר ליכולת הלשונית המולדת וכן למבנה ההכרה האנושית הבסיסית, שלא השתנתה במשך אלפי שנים, למרות שהבנתנו המדעית השתנתה גם השתנתה במשך ההיסטוריה. בכך, נדמה לי, מפריכה קביעתו של חומסקי במובן מסוים את קביעתו של ויטגנשטיין, שקיימת סתירה לוגית בחלוקה של דברים מחוץ ומעבר לשפה ושאינם תלויים בה. לפי חומסקי אנו נולדים עם כושרנו ההכרתי להבדיל בינינו ובין העולם שמחוצה לנו ומציינים זאת בשפה. הדבר מובן, מובחן וברור לנו, כי כך עובד כושרנו
ההכרתי והלשוני מלידתנו. האם רובן של הגדרות והנחות אלו הן בעצם מטפיזיקה? התשובה
היא כן, כפי שכתב יצחק נבו בספרו " ִאזמל שקהה". ללא הנחות אלו, כל הציוויליזציה האנושית המפותחת לא היתה יכולה להגיע להישגיה ופיתוחה כפי שהינה היום.
ויטגנשטיין ושאלת האינטנציונליות של השפה
בדיאלוג (המתפרסם בעיון) בין צמח לתלמידו הורוביץ, מתקיים וויכוח אקטואלי בשאלה זו. בדיאלוג האמור משחק צמח את ויטגנשטיין (המוקדם) ואומר שהשפה, בגלל תכונתה המסמנת, או השפה כמטאפורה, היא אשר יוצרת תמונה של מציאות אובייקטיבית מחוצה לנו. זוהי
190
