Page 212 - Demo
P. 212
פרק שביעי: פילוסופיה
וויטגנשטיין ומכתש רמון
מאמר זה נכתב בעקבות הטיול למכתש רמון של חברי כרם שלום – שביל ישראל
בספרו "חקירות פילוסופיות" – מביא וויטגנשטיין נימוקים נגד המטה- פיזיקה.
זהו וויטגנשטיין המאוחר , לעומת המוקדם של "הטרקט" - בו המבחן הוא לוגי בלבד. משחק הלשון משמש נקודת משען לטעונים הרלטיביים ופוסט מודרניים שהם פרשניות שאינן של וויטגנשטיין בעצמו. גם בחיבורו המוקדם – מאמר לוגי פילוסופי וגם בחקירות טוען וויטגנשטיין שהמטה פיסיקה היא חסרת משמעות. מה שקובע את המשמעות הוא השימוש במשחקי הלשון המדוברת בשפת היום יום וההקשרים של שימוש זה (השימוש הנורמטיבי בשפה). אין נקודת ראות מחוץ לשפה – ואין מטה-שפה – או הכללות כלליות שלה -אין נקודת ראות מחוץ
להקשר השימוש היום יומי בה. ואנו חוזרים למבט על המכתש – כל עוד השפה היא: אני רואה את
המכתש ככזה וכזה מהמקום שבו אני נמצא דרך משקפתי ואני מוסר בשפה המקובלת את דיווחי זה. אך ברגע שעברתי להגיד זאת המציאות האובייקטיבית הקיימת גם מחוץ לתיאורי, ומחוץ לשפה – שאינה תלויה בתיאורי זה מנקודת מבט בה אני משקיף על המכתש - עברתי למטה- פיזיקה שהיא גם סתירה לוגית אך גם חסרת משמעות . וכנ"ל גם השימוש
במטבע הלשון – "השכל הישר". באופן ביקורתי אפשר להעיר שהשאלה (המטרידה) מה הוא השימוש
התקני (נורמטיבי) והרווח של השפה, ולאיזה קהל לאומי ולאיזו תקופה היסטורית היא מותאמת - היא הקובעת את המשמעות השונה של השפה בנסיבות השונות האלה.
212
