Page 77 - TzurbaFlipUSA_Neat

גי ןמיס ח קרפ אמוי תכסמ ,ש”אר . 30
.הדידל שחימל אכיל וליפא ,ןיללחמ הידוחל דלוו תנכס םושמד תוכלה לעב ירבד ךותמ עמשמ ,ל”ז ן”במרה בתכו
ןיערוקו ןיכס ןיאיבמ – תבשב התמו רבשמה לע הבשיש השאה )א ז ףד( ןיכרעד אמק קרפ יהלישב ןניסרגד ונייהד
איבהל אלא הכרצנ אל :אבר רמא .אוה אמלעב רשבב ךתחמ ?דיבע יאמ !אטישפ .דלווה תא ןיאיצומו הסירכ
ירכנ קפס ,תמ קפס יח קפס :אנינת ?תבש ןיללחמ אקיפס לעד – ןל עמשמ אק יאמ .םיברה תושר ךרד ןיכס
אתויחד הקזח היל הוה אלד אכה לבא ,אתויחד הקזח היל הוהד אוה םתה ,אמיתד והמ !ןיחקפמ – לארשי קפס
.ןל עמשמ אק – אל אמיא ארקיעמ
תלפמה לכש ,איה הדיד התימד אששח החירהש הרבוע אלא ,םילפנ םושמ ןיללחמ ןיאד היל אריבסד אכיאו
,אוה ומא ךרי ואל ותד דוליכ אוה ירה אוה אנירחא אמעט התמש רבשמה לע תבשויד אמעטו .איה הנכס תקזחב
תושפנ קפסו אתויחד הקזח ל”ה אלד אלא אששח אכילו ,וינפב הלוענ תלדו אוה יח אלא אילת הדידב ואלד
הרבוע תנכס אלו הרבוע תנכס אלב רבוע תנכס תחכשמ אלד ,םיקודקדה ולא לכל ךרוצ המ יתעדי אלו .לקהל
:םינכוסמ םהינש – תלכוא הניא םאד י”שרפ ןכו ,איה הנכסה תקזחב תלפמהד ,רבוע תנכס אלב
Rosh, Masechet Yoma 8:13
The Ramban writes that the wording of the Baal Halachot [Behag] indicates that we desecrate [the day] even
for danger to the fetus alone, even if there is no concern for her [the mother]. For this is what we learned at the
end of the first chapter in Arachin: “If a woman was on the birthing stool and died on Shabbat, we bring a knife
and cut open her stomach and take out the fetus. This is obvious! What does he do [that would be forbidden
on Shabbat]? It is like just cutting a piece of meat. Rava explains the novelty is that it is permitted to bring the
knife through the public domain. What is this coming to teach us? That we desecrate the Shabbat even for a
doubt? We have already learned that if it is uncertain whether one is alive or dead, or uncertain whether [an
injured person] is a Jew or gentile, we remove [the stones, which may necessitate digging]. I might have thought
that there he has a presumption of being alive, but here where there is no initial presumption of being alive, one
might think otherwise; it therefore comes to teach us [that one still desecrates Shabbat].

There are those who hold that we do not desecrate for the sake of the fetus; but [in the case of] the mother that
smelled, the danger of death pertains to her, for anyone who miscarries is in a status of danger. And there is a
different reason for the case of the woman who dies on Shabbat, as there the child is considered as if it is already
born, since the mother is no longer alive, it is not considered an extension of the mother [literally the thigh of
its mother]. For the fetus is no longer dependent on the mother; rather it is alive but there is “a closed door”
in front of it. Here the only concern is that it didn’t have a presumption of life beforehand, and where there is a
doubt regarding life we are lenient. But I don’t know why there is a need for all of these distinctions, as we never
find a scenario where there is a danger to the fetus without a danger to the mother or a danger to the mother
without a danger to the fetus, as one who miscarries is in a state of danger. Similarly, Rashi explains that if she
doesn’t eat, both are in danger.

ןנברמ אברוצ רופיכ םוי תוכלה · 75