Page 10 - מושב ילדותי.indd

‫ששרדו ממנה עם נכות לכל חייהם‪ .‬והרבה חולים שלא שרדו ונפטרו מסיבוכים מהמחלה‪.‬‬
‫הרשויות חששו שהמחלה תתפשט לעוד ילדים‪ .‬המצב של האח הבכור שלנו הוסיף להידרדר‬
‫והחמיר מיום ליום ולאחר כארבע שנים בערך של אשפוז בבית חולים בירושלים שלחו להורי‬
‫מברק שאחי נפטר‪ ,‬והוא היה כבר כבן חמש לחייו‪ .‬יש לציין שאף אחד מהרשויות או מבית‬
‫החולים שבו נפטר לא טרח להגיע להורים שלי ולספר איך ומתי נפטר אחי הבכור‪ .‬וזה היה‬
‫מאוד קשה להורים שלי יש לציין שהורי לא השלימו עם מה שנמסר להם אודות מות אחי וכן‬
‫גם נוצרו בליבם ספקות רבות וחוסר אמינות לגבי מותו ומה באמת עלה בגורלו‪ .‬מאחר ולא‬
‫נתנו להם את תעודת הפטירה שלו‪ .‬ושום מסמך שמאשר את מותו‪ .‬וגם כששאלו לגבי הקבורה‬
‫היכן הוא קבור לא מסרו להם שום אינפורמציה נוספת לגביו‪ .‬ושום מסמך להוכיח שזה נכון‪.‬‬
‫רק אמרו שקברו אותו בקבר אחים עם עוד ילדים שסבלו ונפטרו מאותה מחלה ארורה‪ .‬התינוק‬
‫היפה ואהוב לא חזר לביתו יותר‪ .‬הורי שהיה להם קושי רב לבקר אותו בירושלים בגלל כל‬
‫הנסיבות של אותה תקופה‪ ,‬חסר בתחבורה‪ ,‬לא היו אוטובוסים ישירים מהמושב‪ .‬האוטובוס‬
‫היה מגיע למושב פעם או פעמיים ביום‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬המצב הכלכלי היה קשה‪ ,‬העברית עדיין לא‬
‫הייתה שורה היטב בפיהם והערבית שדיברו לא הייתה שגורה על ידי רוב הישראלים‪ .‬לכן הם‬
‫באו לבקר אותו בבית חולים לעיתים רחוקות הם היו מתעניינים בטלפון כל הזמן הודות מצבו‬
‫כי לא יכלו להגיע לירושלים לעתים קרובות לראותו‪ ,‬דבר שגרם להם סבל רב‪ .‬הוא היה בסך‬
‫הכל בן חמש שנים כשנפטר‪ .‬אחרי המברק שהגיע לבשר על מותו הורי לא ידעו היכן הוא נקבר‬
‫ולא היה להם שום מידע נוסף‪ .‬מבית החולים מסרו שקברו אותו במקום מיוחד לכל הילדים‬
‫שנפגעו מהפוליו ‪,,‬לדברי אבא היה כל הזמן בספקות לגבי אמיתות הספור של אחי הבכור‬
‫שלא הכרנו ‪.‬הוא לא ראה את הגופה שלו וגם לא את הקבר שלו ‪,‬האחיות בבית החולים שהיה‬
‫מאושפז בו אמרו שקברו אותו בקבר אחים ואין מה לראות‪ ,‬לא נתנו להורי שום מסמך רפואי‬
‫ולא קיבל תעודת פטירה‪ ,‬הורי התאבלו עליו ולא התנחמו על מותו ולא הסתפקו בהסברים‬