Page 6 - מושב ילדותי.indd
P. 6
התדרדר היה לו קשה ללכת הזדקק להליכון ,ולישון לא יכול כי הנשימה הייתה כבדה היה
באי ספיקה קשה ביותר נאלצנו כל הזמן ללכת לבית חולים להוריד נוזלים שהלב לא הצליח
לבצע ,ולחזור הביתה ליום או יומיים ושוב להתאשפז בבית חולים .ההדרדות הייתה מהירה ולא
הספקנו לעכל את מצבו שהלך והדרדר ניסו לעזור לו בהשתלת
קוצב לב ,שהזדהם אחרי ההשתלה בשבוע ,ובעצם גרם למותו .היינו נשואים 43שנים .הפרידה
ממנו הייתה לי וילדים ,קשה מאוד עד היום הזיכרונות הטובים והקשים לא נמחקו .המשפחה
הגרעינית שלי האחים והאחיות נפגשים בפגישות יזומות אצל האחיות שלי העיקר האחות
הגדולה אחראית על האיחוד ושמירת הקשר בנינו .המשפחה המורחבת נפגשים באירועים
שמחים או עצובים .יש לציין שההורים ציוו לנו להמשיך להיות ביחד ולעזור ולאהוב אחד את
השני,
כולם אוהבים מאוד להיפגש ושמחים בזה מאוד .לכל האחים יש בתים גדולים דירות קרקע זה
נעים יותר במפגשים בנינו .מבשלים אוכל אוטנטי של אמא חריף וטעים כך נזכרים בהורים.
אחותי הגדולה היא יודעת לבשל אוכל מסובך שניקרא עסידה עם רינגה ,אחותי עושה שורבה
עם דגים חריפה וטעימה כמו שהכינה אמא שלנו ,נזכור את אבא ואמא וכל מה שעברנו ביחד
ולחוד ומה שעברנו השנייה יחד כולנו האחיות והאחים שלי ,על כל החוויות שחווינו במושב
על הטוב וגם על הקשיים שהיו במושב שלנו ובמיוחד להזכיר ולשמור את זיכרונם של הורינו
היקרים .ראובן בן חדורה ז"ל ואמי אמיליה בת זולה ז"ל .מנוחתם בגן עדן ויחיו בתחיית
המתים .אמן,
ובעלי היקר דוד בן רוזה ז"ל מנוחתו בגן עדן .ויחייה בתחיית המתים .אמן,
תהייה מנוחתם בגן עדן .אמן .את הספר התחלתי לכתוב לפני 4שנים מיד אחרי מות אמי .מכיוון
שהבנתי שההורים שניהם לא איתנו רציתי להביע בפניהם את תודתי והערכתי על שגידלו וחינכו
אותנו בדרך טובה וחינוך טוב עם כל הקשיים שהיו להם בדרך .הספר הזה מביע את הכרת הטוב
שלי להורי ולבעלי ז"ל ,והבטחה שלא נשכח אותם ,ותמיד יהיו בליבנו ,עד ביאת משיח ,אמן,
ועל כל מה שעשו בשבילנו .תודה להורי היקרים ,וגם לבעלי תודה על כל מה שעשית בשבילי,
ממני לינה קראת לי תמיד ,את השם שניתי לאילנה אבל אתה אהבת את השם הראשון שלי לינה
והמשכת לקרוא לי ל י נ ה ,ותודה לבורא עולם על שנתן לנו את הורינו היקרים ואת בעלי היקר.
