Page 20 - מושב ילדותי.indd

‫הוא היה גאה בזה שהיה שותף בבנייתו‪ .‬אימא הייתה יד ימינו של אבא‪ ,‬הם עבדו בבניית הבית‬
‫והמשק‪ ,‬הם היו שמחים במה שהיה להם והסתפקו במועט‪ .‬היינו שבעה ילדים ולמרות הקשיים‬

‫שהיו בשנים הראשונות‪ ,‬היינו לבושים תמיד יפה‪.‬‬

‫הבית היה יפה ונקי תמיד‪ ,‬עם הרבה אוכל ומטעמים‪ ,‬הרבה יותר מאשר לילדים אחרים במושב‪.‬‬
‫זה נבע מהחריצות והתושייה של הורי‪ ,‬שדאגו לנו יותר מכל וגם בזכות אהבתם הגדולה של‬
‫הוריי אחד לשני וההערכה ההדדית שהייתה ביניהם‪ .‬התקופה של בניית המושב והתהוותו‬
‫הייתה בזמן הצנע בארץ‪ .‬אמנם לא היו לנו מותרות כמו היום‪ ,‬אך בילדותי הייתה לנו הרגשה‬
‫של שמחה תמידית ולא הרגשנו שהחסרים במזון‪ ,‬בביגוד ובמשחקים מפריעים למהלך חיינו‪.‬‬

‫כל הזמן יצרנו משחקים מכל דבר פעוט‪ ,‬במו ידינו ממש הכנו וקלענו חבלים לקפיצה‪ ,‬משחק‬
‫שהיה נפוץ מאד‪ .‬קלענו את החבל מחבלים שאספנו מחבילות הקש והחציר‪ ,‬מחבילות התבן‬
‫ואפילו משקי המזון של הפרות‪ .‬הכנו בובות מקלחי תירס שלקחנו מהפרות‪ ,‬למרות שזה היה‬
‫האוכל האהוב עליהן‪ .‬בובות אחרות הכנו מגרביים‪ ,‬ממש מעשה אומנות‪ .‬היינו הרבה ילדים‬
‫ולכל ילד היה כשרון ייחודי משלו‪ .‬שיחקנו תמיד ביחד עם כל הגילאים ולכן לא היה לנו רגע‬
‫של שעמום‪ .‬למרות חיי החברה המפותחים והזמן שהקדשנו למשחקים‪ ,‬אף אחד מאיתנו לא‬
‫פספס את תפקידו במשפחה‪ ,‬לפי חלוקת תפקידים קבועה ומסודרת ללא שנויים‪ .‬כל ילד לפי‬
‫גילו ויכולתו קיבל תפקיד בעזרה במשק הפרטי שלנו מאבא‪ .‬ותפקידים בתוך הבית‪ ,‬של עזרה‬
‫בניקיון ובישול‪ ,‬שקיבלנו מאימא‪ .‬תפקדנו כמשפחה מאוחדת ומלוכדת לאורך כל שנות ילדותינו‬

‫והתבגרותנו‪.‬‬

‫הייתה לנו משמעת מיוחדת ולא היו צריכים לדבר ולבקש לעשות‪ ,‬הכול היה מתבצע ללא היסוס‬
‫ובהתמדה מיוחדת‪ .‬אני זוכרת שיום אחד שכחתי למלא את הבריכה של הפרות במים לשתייה‬