Page 23 - מושב ילדותי.indd
P. 23
חקלאי מאוד מוצלח ,היו לנו לולים גדולים ,שניים במספר .היה גם בית אימון לאפרוחים היו בו
תנורים לחמום האפרוחים הקטנים שהיו זקוקים לטיפול מסור .המקום היה דומה לאינקובטור
והוא כלל אוכל ומים .הם היו שם עד שהגיעו לגיל חודשיים בערך ולאחר מכן הם עברו מבית
האימון ללול .יש תרנגולות שהיעוד שלהן הוא להטיל ביצים ,ויש אפרוחים שמגדלים אותם עד
כשלושה חודשים למטרת מכירתם לתנובה לבשר ומשם הם עוברים לשחיטה ומכירתם לחנויות
בארץ.
במשק גדלנו ממש יחד ,כל המשפחות היו מרובות ילדים וכולנו היינו כמעט באותו גיל כי לכל
ילד יש במשפחה השכנה ילד בגילו ,לכן היינו משחקים יחד עם הרבה שמחה ואהבה מיוחדת
במינה .היינו במושב 60משפחות שעלו יחד לארץ ישירות למושב שלנו מאותה ארץ ומוצא וכן
מנטליות דומה ,האוכל והמנהגים של כולם היה זהה .החגים והאירועים היו מיוחדים .באירועים
במשפחה כמו בר מצווה ,חתונה ,ברית וחינה לא היו צריכים לקבל הזמנה כמו היום ,אין אדם
או ילד במושב שלא הגיע לאירוע ,כולם היו מוזמנים -המבוגרים ,הזקנים וכל הילדים היו באים
בהמוניהם לשמוח יחד עם בעלי השמחה ,ומספיק להודיע לגברים בבית הכנסת מתי המועד
של האירוע ומשום שכולם הכירו את כולם אז כולם מופיעים באירוע .את האירועים היו עושים
בחצר הבית .היו בונים במה מקושטת עשויה לוחות מעץ ועלייה היו שמיכות יפות ומבד מבריק
ויפה .היה מיקרופון על עמוד שהיו נתקלים בו בזמן הריקודים .על הבמה היו שני כיסאות מעץ,
כיסא לזמר וכיסא השני למתופף ,ולפעמים היה גם גיטריסט .הזמר והמתופף היו מוכרים לכל
התושבים כי הם היו זמרי העדה וכולם היו מזמינים אותם לשמחות שלהם ,כולם כולל הילדים
היו באים לחגוג יחד עם הוריהם .השמחה הייתה מיוחדת והמוסיקה של העדה שלנו הייתה
נעימה לכולם ,היינו משפחה אחת .אנשים היו באים למסיבה מבלי לטרוח ולהביא מתנות אלא
דברים סמליים כמו ספר תנ"ך ועוד.
האירועים של העדה הטריפוליטאית
היו מאוד אוטנטיים .האוכל היה מיוחד
לעדה שלנו והוא ידוע בטעמו המשובח
וטיבולו בתבלינים מיוחדים לעדה
וכתוצאה מכך בריחות הנפלאים שעלו
מהאוכל ,.ריח הקפה עם ריח הזהר
שמופץ עד למרחקים וכן כל העוגיות
המיוחדות -דבלה ,מקורט ,ספרה,
עמבר ועוד ..להכנת האירוע והקינוחים
היו כל נשות המושב מתארגנות ליום
מיוחד .להכנת העוגות כולן ביחד
עמלו להכנתן .הדבר המיוחד הזה
היה יפה עד כדי כך שעד היום כשאנו