Page 22 - מושב ילדותי.indd
P. 22
סוסתנו הנאמנה ורדה הייתה יודעת את דרכה הביתה כשהיא רק מחכה לאות מאתנו "דיו" ,וכך
היא מתחילה בדהירה קלה הביתה ללא מושכות שהובילו אותה .היא הכירה את הבית ודהרה
אליו בשמחה כשאנו שקועות בערימת הירק שמחות ומרוצות שהצלחנו להביא למשק את
הירק ובמיוחד שמחנו לרצות את אבא ולהראות לו שאנו יכולות לעשות את המשימה הזאת גם
כשאנו רק בנות .גילנו היה צעיר ,היינו בנות תשע ושתים עשרה שנים .הייתה לנו אחות מאוד
מיוחדת במינה .היא הייתה חרוצה מאוד ואבא שלי מאוד אהב את נוכחותה בעבודות המשק,
כמו למשל השקיית שדות התלתן שהיו משקים עם ממטרות וצינורות מאלומיניום שמתחברים
אחד אל השני וכשמסיימים לחבר את כל הצינורות פותחים את המים ואז הממטרות מסתובבות
ומשקות את כל הסביבה שבשדה .לאחר מספר שעות היה צורך להחליף את מקום הצינורות לשם
השקיית האזור שלא הגיעו אליו המים זו הייתה עבודה קשה שהיה בה צורך בזריזות וחריצות,
לכן לאחותי היו את כל התכונות הנדרשות לעבודה זו .היא הייתה עושה הכול בשמחה ובזריזות
מיוחדת לה ,היא הייתה אוהבת מאוד לשיר היה לה קול ערב במיוחד ותמיד הייתה עובדת ושרה
כל הזמן .אבי מאוד אהב אותה והעריך את כל התכונות היפות של אחותי הקטנה.
היינו עושים את המטלות האלה במשק עם הרבה שמחה ושירים וצחוקים והיינו חוזרים בשמחה
הביתה עם הרגשה טובה שעזרנו לאבא במשק .זה נתן לנו סיפוק רב לראות את אבא שמח
ומעריץ אותנו ומעריך את המאמצים שאנו עושים במשק .ורדה סוסתנו הייתה מאוד רגישה
אלינו וזה היה הדדי .הענקנו לה המון חיבה והערכה על נאמנותה תמיד .היינו פורקים את
הירק מהעגלה ישירות לאבוס שזה המקום שבו הפרות אוכלים את הירק .היינו מיד מורידים
מהעגלה ומפזרים אותו לתוך האבוסים .הפרות היו לועסות בשמחה ובתיאבון רב את הירק
הרענן שנתנו להם מהשדה .הפרות שלנו היו כעשרים במספר והן היו שמנות ודשנות מכיוון
שתמיד דאגנו להן ,לכל פרה היה שם .ידענו את שמן והיינו מתייחסים אליהן יפה .היה לנו משק