Page 122 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 122
| 122אברהם נקש
לאזורים אחרים בצרפת :נורמנדי ,אזור היין שטרסבורג ,פרובנס וצרפת בגדול.
שבתאי המנהל האחראי עליי ,היה בסופו של דבר ידיד שלי ולא מנהל (סמך עליי
בכל) כמו כן לאסלו שעבד עם המתמחים .עבדנו יחד בטיולים לפריס.
בשנת 1995הגעתי לגיל 50שנה ,ורדה הכינה לי הפתעה גדולה.
במוצאי שבת לפני יום הולדתי ,באו לברך אותי עם מסיבונת קטנה .למחרת ביום
ראשון ,עבדתי משמרת בוקר כדי לחגוג אחה"צ עם ורדה והילדים שרון ,אמיר ויואב
במסעדה בפתח תקווה .סיימתי את משמרת הבוקר ,החניתי את האוטובוס ,בחניה אני
רואה את ורדה ויואב מחכים לי ,הכנסתי את התיק וירדתי אליהם.
עליתי על הרכב והתחלנו לנסוע ,כדי לפגוש את שרון ואמיר במסעדה בפתח תקווה.
הגענו לצומת שדה התעופה בן גוריון ,נאמר לי:
"פה נחכה לשרון ואמיר שיבואו מירושלים".
יואב שנהג ברכב ,עוצר ,יורד ממנו ,ניגש לתא המטען ,שולף מתוכו מצלמת וידאו
ומתחיל לצלם.
לא הבנתי ושאלתי אותו ":מדוע פה?"
ורדה עונה לי "היום יום הולדתך ה ,50-החלטתי להפתיע אותך ,בעוד שעתיים אנחנו
טסים לטורקיה" .תגובתי הייתה:
"מה??? ...בלי מקלחת בלי בגדים?" ורדה ענתה" :דאגתי להכל !..למזוודה מלאה,
לחופש מאושר ממנהל הסניף באשקלון ,אפילו נסעתי למשרד היחידה שלך בבן עמי
בצפון שמא יקראו לך למילואים ואושר לי ...אל תדאג הכול מסודר ,בנוסף אין שום
מסעדה ,מפה יואב ממשיך לשדה התעופה ומשם אנחנו טסים לטורקיה .הנה שני
כרטיסי הטיסה" .הודיתי לה על ההפתעה והוספתי
"רק ורדה מסוגלת לעשות דברים כאלה".
לאחר השחרור מהצבא (מילואים) בשנת ,1995החלטתי לנסוע לארץ ילדותי
תוניסיה ולשתף את ורדה בחוויות ילדותי .טיילנו חודש עם הזוג ולדמן בצרפת,
ספרד ופורטוגל .נפרדנו מהם במדריד ועלינו לטיסה לתוניסיה.
