Page 127 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 127
מסע חיי | 127
החייל התעקש שכולם ירדו ,לא עזר לי לספר לו שנולדתי בתוניסיה (וזה נכון) בעיר
קרובה מאוד למחסום ,החייל העקשן התרכך ונעשה יותר ידידותי ,אך החייל השני
עמד על כך שכולנו נרד לבדוק את הצילומים .הזמן הזה היה יקר לי ,לא הייתה לי
ברירה ,לפני שהורדתי את הקבוצה ניגשתי לנוסע שלי שישב ליד הנהג ,אמרתי לו
כשאני עושה תנועות אגרסיביות שכל הנוסעים ירדו אך בעברית הזהרתי את הנוסע
שישב ליד הנהג שימחק או יעשה משהו עם הוידאו .הנוסע שלי היה נסער ונרגש
ונשבע לי שהוא צילם את הדרך ולא אותם.
בכל זאת כולם ירדו ,והחיילים דרשו לראות רק את הוידאו של הנוסע שליד הנהג ,אני
שלא ידעתי אז לתפעל וידאו ביקשתי מהנוסע להדליק את המכשיר ולהראות לחיילים.
כך נעשה ...ובצילום רואים את החדר במלון בביזרטה ולא שום דרך עם החיילים,
החיילים נרגעו ואיחלו לנו נסיעה טובה.
מתברר שהנוסע היה זריז ,החליף קסטה אחרת ונתן אותה לנהג התוניסאי ששמר
עליה היטב .בזה לא נגמרו המחסומים והנה לאחר 20ק"מ שוב עוצרים אותנו הפעם
לתשאול ,בינתיים נוסעיי ירדו מהמיניבוס והתחילו לשוחח עם חייל ושוטר.
פתאום אני שומע בערבית תוניסאית (שאני מבין קצת) ,צעקה של החייל לחברו ששאל
אותי שאלות ואומר לו" :תסתכל הוא מופיע בתמונה יושב עם שחקני הקבוצה של
ברצלונה"! שני החיילים והשוטר עצרו את כל השאלות והתעניינו בברצלונה,
בכדורגל ושוחררנו לשלום.
התעניינתי אצל החיילים מדוע נעצרתי כ"כ הרבה פעמים ,מסתבר לפי דבריהם
שהמצב שהיה באלג'יריה חייב שמירה הדוקה על הגבול הטוניסאי.
סופו של הסיפור ,התברר ,שאחד מהקבוצה היה בברצלונה וביקר במוזיאון קבוצת
הכדורגל ,שם היתה תמונת פוסטר ענקית של הקבוצה שבו מופיעים ,ההולנדי הידוע
רונלד קומאן (כיום מאמן ברצלונה) ,ושחקן בשם סטויקוב ואחרים .התיישב מתחת
לתמונה הגדולה והצטלם ,הצילום עשה את שלו .כמובן באותו יום היה לי יום קשה
ואיחרתי לביקור באתר עתיקות רומאי ידוע.
בשנים ,1999נשלחו עם הקבוצות שלי ,מדריכים ותיקים ללמוד ולהתמחות
במסלולים לנורמנדי ,פרובנס ,צרפת בגדול .מכל טיול שחזרתי הייתי רושם
