Page 139 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 139
מסע חיי | 139
הכנסנו אותם לתא המזוודות המשכנו בנסיעה .בזמן הנסיעה לא הפסקנו לשמוע את
פעימתם ,וזה הפריע לי מאוד ,לאחר ששמעתי שרוב הקבוצה אינה מתנגדת להעלות
אותם לתוך האוטובוס ,עצרנו והכנסנו אותם בחלק האחורי של האוטובוס .נוסע נוסף
ואני תפסנו בקרניו של כבש.
הסירחון היה גדול וכל כבש פועה "מה מה" בתורו.
סוף סוף הגענו לכפר אגויים ,משם המשכנו במוניות עד לקברו של הצדיק.
הרב דוד ומשה מתואר במסורת יהדות מרוקו כצדיק ומחולל נסים .שמוצאו
מירושלים ,אשר סבב במרוקו בהרי האטלס כשד"ר (שליח דה רבנן) בין הקהילות
היהודיות בהרי האטלס ,נפטר בביקור בכפר אגויים לפני 800שנה קברו סומן באבן
ובתחילת המאה ה 20-נבנה במקום קבר ולאחר מכן נבנה אולם מקורה לקבר הצדיק.
כיום למרות שהמקום מצולע בסלעים וקשה להגיע אליו ,מאמינים מכל מקום המשיכו
לעלות לקברו.
לאחר שכל הקבוצה הגיעה לקבר ,ראיתי מיד את הכנותיו של הרב לשחיטה .מתוך
תיק מעור ,הוציא את הסכין הארוכה המבריקה והחדה ,לאחר תפילה קצרה ראיתי
בפעם ראשונה בחיי איך נשחטים שני הכבשים ,פרץ דם יצא מגרונותיהם עד צאת
נשמתם .עכשיו הגיע הזמן לביתור גופותיהם והחלוקה לחתיכות שניצלו באש על גחלים.
עזבתי את המקום נכנסתי לאולם ,הנשים סידרו שולחנות עם שתיה עוגיות מרוקאיות
סלטים ,וכל טוב…
החלו להביא את הבשר הצלוי ,כל אחד ישב במקומו ולקח לצלחת מהבשר ,גברת
נחמדה "באה לעזרתי" הכניסה לי שתי צלעות של כבש וסלטים ,עשיתי את עצמי
שאני אוכל מהצלחת .בשום אופן לא יכולתי לאכול מבשר הכבש ,חשבתי לעצמי איך
לפני שעה וחצי החזקתי בידיי כבש שמעתי את גאייתו ועכשיו אני מתיישב לאכול
אותו .לא יכולתי לאכול!!
טיול נוסף
בסוף טיול למרוקו בשנת ,2003ארגנתי בבית היהודי בקזבלנקה ארוחת ערב כשרה.
בני יואב שהיה בגלישת גלים במרוקו הצטרף אליי לחזרה לארץ .לאחר הארוחה כולם
הודו למארח ולי על הארוחה הכשרה ,חזרנו רגלית למלון במרכז העיר ,הרגשתי אי
נוחות עם ההליכה שלי בחושך ,מתנדנד ומחפש את ידו של בני שיעזור לי ,תאמינו לי!
אני לא שותה כבר שנים רבות ,רק מים.
