Page 141 - מסע חיי - אברהם נקש

‫מסע חיי | ‪141‬‬

‫הודיתי לו מאוד סיפרתי לו שזו לא הייתה הכוונה שידע על מצבי בטיול ענה לי‪:‬‬
‫"אתה מדבר שטויות"‪ .‬בזמנים פנויים בטיול דיברנו והתעניין‪.‬‬

‫הטיול למרוקו נגמר חזרנו לארץ‪ ,‬למחרת ההגעה ממרוקו‪ ,‬בטלפון אומר לי מה לקחת‪,‬‬
‫והוא יעקב אחרי מידי פעם‪ .‬סיפרתי לרופאה הנוירולוגית בברזילי‪ ,‬היא לא התערבה או‬
‫התנגדה‪ .‬עם הזמן גם פרופסור ורדי לא הצליח מרחוק לטפל בי‪ .‬נודע לי שבפנסיה שלו‬

‫המשיך לעבוד בבתי משפט‪ ,‬כרופא מוסמך לנוירולוגיה ולא רציתי יותר להפריע לו‪.‬‬

‫באתי לרופאה שלי למעקב סדיר (כל ‪ 3‬חודשים) מודיעה לי‪ ,‬שזומנתי לוועדת‬
‫רופאים ופרופסורים לנוירולוגיה באיכילוב לקבוע ממה אני סובל‪ .‬בדקו ושאלו‬
‫שוחררתי הביתה‪ .‬למחרת קיבלתי מהרופאה שלי‪ ,‬נטליה מברזילי‪ ,‬שאני חולה בטרשת‬

‫נפוצה (יש הרבה סוגים} שנקראת קנבס ‪.Canva's -‬‬

‫בשנת ‪ 2011‬נסעתי לקובה עם קבוצה מצרפת כנוסע‪ ,‬ביניהם היה זוג שהם בני‬
‫דודים שלי‪ ,‬צירפתי גם את אחותי הצעירה ממני מיכל‪.‬‬

‫הצטרפנו לקבוצה בצרפת ומשדה התעופה "אורלי"‪ ,‬טסנו לקובה‪ ,‬לעיר "סנטיאגו דה‬
‫קובה" ‪ ,Santiago De Cuba‬המדריכה הייתה קובנית מקומית‪ 22 .‬יום‪ ,‬טיול מקיף‪.‬‬

‫מדינה מיוחדת במינה‪ ,‬החזירה אותי למאה "ה‪ ,"17-‬הכל ישן‪ ,‬צבעוני‪ ,‬רכבים‬
‫אמריקאים משנות ה‪ ,50-‬בניינים ארט דקו מזמן שלטון הספרדים ואחריהם‬
‫האמריקאים שהשאירו את הקפיטול בהוואנה ובתי חרושת – הכול הולאם עי' הקובנים‪,‬‬
‫בקרנו בבית חרושת לסיגרים הארוכים העשויים ידנית ע"י הפועלים‪ .‬להכיר ולדעת את‬

‫ההיסטוריה המקומית‪ ,‬על צ'ה גווארה‪ ,‬פידל קסטרו והרשימה ארוכה…‬

‫מדינה ששיגעה והדהימה אותי היא קובה‪ .‬לאחר שחזרתי לארץ החלטתי‪ ,‬לצייר ‪30‬‬
‫ציורים מתוך הצילומים שלי "שיספרו" כל מה שראיתי‪ ,‬הרגשתי‪ ,‬הרחתי‪ ,‬צילמתי ללא‬

‫סוף‪ ,‬ומתוך עשרות רבות של תמונות בחרתי בשלושים מהן‪.‬‬

‫ציירתי על קנבסים בגדלים שונים (גדולים)‪ ,‬בצבעי אקריליק‪ ,‬לקח לי כשנה לסיים ‪30‬‬
‫ציורים ‪ -‬רכבים ישנים‪ ,‬דמויות‪ ,‬אנשים מעשנים סיגרים ובלי סיגרים‪ ,‬מרפסות‪ ,‬דלתות‬

‫ורחובות‪ .‬נתתי הרצאות על מרוקו וקובה במקומות שונים בארץ‪.‬‬