Page 42 - 28222
P. 42
נעמה סגל
גם אם לא יורד דם .יואב נהנה לחבוש ולטפל .הוא נהנה למרוח יוד.
הוא אוהב לבחור מתוך מגוון תחבושות מה מתאים בגודל ובצורה
לפציעה הספציפית .בכל כמה חודשים הוא רוכש ערכת עזרה ראשונה
חדשה ומשלים חוסרים במקומות שונים — בתא הכפפות בשני כלי
הרכב ,בקופסת הפלסטיק הגדולה שמונחת בחדר השינה שלנו,
במגירה התחתונה במקלחת של הבנות ,בתיק האופניים שלו ,בסלסילת
האופניים של בתנו הבכורה .חגיגת "ערכות העזרה הראשונה" היא
אהבה משותפת של יואב ובתנו הבכורה ,הם נהנים לפתוח את הערכות
בכל כמה שבועות ,לבחון מה חסר בהן ולהחליט אם הגיע הזמן לרכוש
אחת חדשה או שמספיק לרענן את הקיימת .בדרך כלל מוחלט לרכוש
ערכה חדשה ,אחרי שמתברר שחסרים בערכות פריטים רבים ,כי בתנו
נהנית לפתוח ,לסדר ,למרוח פולידין בכמות מוגזמת שמכתימה גם את
הבגדים ואת סדין המיטה שלנו ,לחבוש את עצמה ,גם אם לא כואב או
אין פצע ,כי לפעמים הכאב מגיע אחרי החבישה.
בתנו הקטנה לא מסכימה שנשים לה פלסטר ,גם אם יורד לה דם.
אם הצלחנו לשים לה פלסטר ,אנחנו נמצא אותו כעבור כמה דקות
זרוק באיזו פינה בבית ,או דבוק לגרב שלנו.
בניגוד למה שמלמדים בספרים של הורים לילדים ביולוגיים,
הורים לילדים מאומצים אמורים לעשות מהומה־רבה־על־לא־דבר.
אמרו לנו זאת מפורשות בסדנת האימוץ בשירות למען הילד" .הילד
שלכם אולי ייראה לכם כמו ילד שמתגבר בקלות ,אבל למעשה זהו
ילד שלא מצפה לעזרה מהוריו".
"אבל למה?" שאלתי בסדנה" ,למה הוא לא מצפה לעזרה מהוריו?"
ענו לי" :כי ייקח לו זמן להבין שאתם הוריו .כי לא הייתם שם
כשהוא נולד ,כי הוא התרגל לכך שבימים הראשונים לחייו אף אחד
לא התייחס לבכי שלו .אולי היה לו מזל והיו לצדו ידיים מטפלות
ואוהבות ,אבל אמא שלו לא היתה שם".
כשבתי הקטנה נופלת ,נפצעת או מקבלת מכה ,אני ויואב ממהרים
42
