Page 39 - 28222
P. 39

‫איך להיות אמא מאמצת‬

‫פעמים רבות אני ויואב צוחקים ואומרים שבתנו הקטנה היא זו‬
‫שלמעשה אימצה אותנו‪ .‬אנחנו אומרים את זה אחרי ויכוחי בוקר‬
‫רמים במיוחד במטבח‪ ,‬שבהם אף אחד מאיתנו לא יודע לעצור ולפייס‪.‬‬
‫בתנו הבכורה נסחפת לתוכם‪ ,‬מנסה לנקוט עמדה‪ ,‬לקחת צד‪ ,‬צועדת‬
‫קדימה ואחורה‪ ,‬דוחפת אותנו‪ ,‬מגינה עליי ומיד ממהרת להגן על‬
‫אביה‪ ,‬מתבלבלת‪ ,‬ואז נעמדת בינינו‪ ,‬מותחת ידיה כלפי מטה וצווחת‪.‬‬
‫בפעמים הלא מעטות האלה בתנו הקטנה עומדת במרחק־מה מאיתנו‪,‬‬
‫מתבוננת עלינו במבט מודאג‪ .‬כשהוויכוח עולה על גדותיו‪ ,‬היא‬
‫מניחה את כפות ידיה על אוזניה ובוכה‪ .‬ברגעים האלה אני מתבוננת‬
‫בה ותוהה איך התגלגלה הילדה העדינה הזאת למשפחה הקולנית‬
‫שלנו‪ .‬בעוד המזג הסוער של בתי הבכורה תואם את המזג הקולני שלי‬
‫ושל יואב‪ ,‬המזג הנינוח והחייכני של הקטנה גורם לי לתהות על מהות‬
‫האימהות המאמצת שלי כלפיה‪ ,‬ועד כמה אני נחוצה לה או אם היתה‬

                      ‫בוחרת אחרת אילו היתה ניתנת לה ההזדמנות‪.‬‬

‫אני חוטאת בהשוואות בלתי פוסקות בין שתי בנותיי‪ .‬אני מאמינה‬
‫שרובנו חוטאים בחטא ההשוואות‪ ,‬אך נדמה לי שכשמרעיפים‬
‫מחמאות בפני אמא שהיא לא אמא מאמצת על אודות ילדתה האחת‬
‫ומעלים תהיות וספקות על אודות כישוריה של האחרת‪ ,‬למעשה‬
‫אומרים לאותה אמא‪ :‬יש בך צדדים טובים וגם כאלה שטעונים שיפור‪.‬‬
‫וכשאומרים לי‪" ,‬הבנות שלך כל כך שונות אחת מהשנייה‪",‬‬
‫למעשה אומרים‪ :‬פה שיחק לך המזל כך ופה אחרת‪ .‬ישנם ימים שבהם‬
‫אני מסתובבת בתחושה שהרוב המכריע של ההורים הלא מאמצים‬
‫מתייחס אליי‪ ,‬על עקרותי ואימוציי‪ ,‬כאל אישה רבת־חסד ("שרה‬
‫היתה עקרה‪ ,‬וגם לרחל היה קשה להביא ילדים לעולם‪ ",‬הוא משפט‬
‫ששמעתי עשרות פעמים)‪ ,‬וגם כאל מי שבנותיה נגזרו עליה‪ .‬יהיו מי‬
‫שיתבלו את הגזירה עם קורטוב מעולמות הרוח ויגידו‪" ,‬אתן נשמות‬
‫שהיו אמורות בכל מקרה להיפגש‪ ",‬או "גם ילדים ביולוגיים לא‬

                        ‫בוחרים‪ .‬מישהו שם למעלה בוחר בשבילנו‪".‬‬

                                ‫‪39‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44