Page 56 - 14322
P. 56

‫ג׳ון לה קארה‬

‫"הפרעה זה נכון‪ .‬בלי אצבע מאשימה‪ .‬הפרעה טכנית‪ ",‬אישר‬
                                                           ‫פרוקטור‪.‬‬

‫"בשעה תשע‪ ,‬אתמול בערב‪ ,‬זה היה שיבוש‪ .‬מה גרוע יותר?‬
                                                 ‫הפרעה או שיבוש?"‬

                          ‫"אין לי מושג‪ .‬השפה שלהם‪ ,‬לא שלי‪".‬‬
‫"והנה הבוקר‪ ,‬זאת כבר ִּפרצה חמישה כוכבים‪ .‬איך לעזאזל הופכים‬
‫הפרעה לפרצה תוך לא יותר מעשר שעות וקוראים לזה כשל טכני?‬

            ‫פרצה זה דבר אנושי לפי כל אמת מידה נורמלית‪ .‬נכון?"‬
‫בעזרת בלם היד הם האטו עד לעצירה מבורכת‪ .‬טוד סובב את‬
‫המפתח‪ ,‬ואחר חיכה שהמנוע ייכבה‪ .‬בשתיקה המתוחה המשיכו שני‬

                                          ‫הגברים לשבת זה לצד זה‪.‬‬
‫"זאת אומרת‪ ,‬איך לעזאזל‪ ,‬סטיוארט‪ ,‬תסלח לי‪ ,‬פרצה יכולה‬
‫להיות טכנית?" חזר ומחה טוד‪" .‬זאת אומרת‪ ,‬פרצה זה אנשים‪ .‬זה לא‬

        ‫סיבים אופטיים מזוינים‪ .‬זה לא מנהרות‪ .‬זה בחורים‪ ,‬בטוח?"‬
‫"טוד‪ .‬הפקודות שלי הן לבדוק בדחיפ ּות את הצנרת ולדווח בחזרה‬

                                     ‫על כל תקלה אפשרית‪ .‬נקודה‪".‬‬
‫"אתה אפילו לא טכנאי מזוין‪ ,‬סטיוארט‪ ,‬בשם אלוהים‪ ",‬התאונן‬
‫טוד כשהניחו את רגליהם על תערובת הזפת והחצץ‪" .‬אתה כלב‬

                                  ‫גישוש‪ .‬על זה אני מדבר כל הזמן‪".‬‬
‫חדר הישיבות שמעל לפני הקרקע היה קרון רכבת חסר חלונות‬
‫באורך שנים־עשר מטר עם מסך טלוויזיה שתפס את קצהו האחד‪.‬‬
‫חלונות ֶד ֶמה קושטו בפרחי שעווה ונצבעו בכחול שמים‪ .‬שולחן‬
‫ישיבות מעץ לב ּוד עם שורת מחשבים במרכזו וכיסאות בית ספר משני‬

                               ‫צידיו השתרע מלוא אורכו של החדר‪.‬‬
‫"זה המקום שהצוות המשותף שלך עשה בו את כל העבודה הקשה‬

                                         ‫שלו‪ ,‬טוד‪ ",‬הציע פרוקטור‪.‬‬
‫"עדיין עושה‪ ,‬תודה רבה מאוד‪ ,‬כשעולה הצורך‪ ,‬אבל אודה‬
‫ואתוודה שזה לא קורה בתכיפות‪ .‬כאן למעלה כל עוד השמש זורחת‪,‬‬

              ‫ולמטה אל 'מקלט הניצים' בריצה קלה אם יש אזעקה‪".‬‬

                                ‫‪56‬‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61