Page 67 - 30322
P. 67

‫ג׳נטלמן חוטא  ׀  ‪67‬‬

‫״אתה קונה אותו?״ אני שואלת‪ ,‬מתייחסת לטלפון המתוקן שלי‬
                                                           ‫ולפרחים‪.‬‬
                                                            ‫״כן‪.‬״‬

              ‫״ומה אם מדובר במשהו שאי אפשר להשיג בכסף?״‬
                                            ‫״אז אני לוקח אותו‪.‬״‬

                                  ‫״ומה אם המשהו הזה נלחם?״‬
‫שפתיו נפשקות ועיניו מביטות אל שפתיי‪ ,‬בזמן שהוא מתקדם‬
‫ומצמיד אותי לקיר‪ .‬הגופים שלנו נמסים זה לתוך זה‪ .‬אני חשה שהחזה‬
‫שלו מתרחב בגלל נשימה עמוקה‪ .‬הוא נראה מאושר‪ ,‬מלא יראת כבוד‪.‬‬
‫ראשו מתנודד קמעה‪ ,‬כאילו שהוא לא מאמין כמה נעים לו לגעת‬
‫בי‪ .‬וזה כל כך נעים‪ .‬הוא מקרב את שפתיו אל אוזני‪ .‬״אז‪ ,‬כשאני‬
‫מנצח‪ ,‬הניצחון הרבה יותר מתוק‪,‬״ הוא לוחש‪ ,‬וידו מחליקה אל עורפי‬
‫ואוחזת בו בעדינות‪ ,‬מפעילה לחץ קל כדי להסב את ראשי ולקרב‬
‫את שפתיי אל שפתיו‪ .‬נשימתי נעתקת מפי כששפתיו מרפרפות על‬
‫שפתיי‪ ,‬ואני נאנקת ממגע שפתיו‪ ,‬ממגע לשונו על בשרי‪ ,‬מנשימתו‬

                         ‫החמה שמסחררת אותי‪ .‬הטעם שלו שמימי‪.‬‬
‫הוא מהדק את שיניו בעדינות על שפתי התחתונה ונסוג לאחור‬
‫באיטיות‪ ,‬עד שהיא משתחררת‪ .‬כפות ידיי פוגשות בקיר מאחוריי‬
‫ונלחצות לעומת הגבס‪ ,‬בחיפוש אחר כל נקודת אחיזה פרט לגופו‪.‬‬
‫״אני לא שומע או מרגיש כאילו בכוונתך להילחם‪ ,‬איזי‪ .‬וזה גם לא‬
‫מה שהגוף שלך משדר‪.‬״ הוא מרחיק את גופו מגופי‪ ,‬פותח את הדלת‬
‫ומתבונן בי מתפרקת לגורמים לעומת הקיר‪ .‬״תשקלי את ארוחת‬
‫הערב‪.‬״ הוא יוצא החוצה‪ ,‬ואצבעותיי נשלחות אל שפתיי‪ ,‬ממששות‬

       ‫בעדינות את המקום שבו היו שפתיו רגעים בודדים קודם לכן‪.‬‬
‫״אלוהים‪ ...‬פאקינג‪ ...‬אדירים‪...‬״ למה הנחתי לו לעשות זאת?‬
‫אני מביטה אל פתח המטבח‪ ,‬כאילו ששם אמצא את התשובה שאני‬
‫מחפשת‪ ,‬אך במקום זאת רואה את ג׳ס‪ ,‬שנראית המומה לא פחות‬
‫ממני‪ .‬״רואה?״ אני פורצת בצחוק‪ ,‬מזועזעת עד עמקי נפשי‪ .‬״הוא לא‬

                                       ‫מוכן לקבל תשובה שלילית‪.‬״‬
‫״את לא צריכה לסרב לו‪.‬״ ג׳ס מביטה בדלת הסגורה‪ ,‬לחייה‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72