Page 62 - 30322
P. 62
62׀ ג׳ודי אלן מלפס
״מה זה היה?״
״הנהג של ת׳יאו ...אני חושבת.״
״אלוהים אדירים.״ הפנים שלה אומרות הכול.
אני עושה את דרכי בחזרה למטבח ,שעה שג׳ס דולקת בעקבותיי.
״התחתונים שלך עלו בלהבות הרגע ,אה?״ אני מצחקקת.
״אני לא מבינה למה את לא מוכנה לצאת איתו לארוחת ערב.״
״אנחנו נוסעות מחר לווגאס,״ אני מזכירה לה ,כאילו שהיא
הייתה מסוגלת לשכוח מהטיול שתכננו במשך יותר משנה ושחיסל
את החסכונות של שתינו .״אני צריכה לשמור את האנרגיה שלי
לנסיעה.״
״זה בסדר מבחינתי,״ היא מזמרת ,בעודה מניחה את כוס היין שלה
ומושיטה את ידיה אל ידיי .אני מושיטה אליה את ידיי ,והיא מתחילה
להרקיד אותנו ברחבי המטבח .״וגאס ,אחותי!״
אני צוחקת בקולי קולות ,בעודי מסתחררת במעגלים שעה שג׳ס
מבזיקה לעברי את חיוכה שבע הרצון הקורן .גם לפני כן התרגשתי,
אבל עכשיו ראשי סחרר מרוב התרגשות .תרתי משמע .״תפסיקי!״ אני
צוחקת ועוצמת את עיניי.
והיא אכן מפסיקה .בפתאומיות .ואז אני שומעת את הנקישה
החזקה על הדלת .חיוכי וצחוקי מתפוגגים ונעלמים ,אולם ראשי נותר
סחרחר .״תתעלמי מזה,״ אני דורשת ,שעה שידיי מסרבות להרפות
מידיה של ג׳ס .״בסופו של דבר הוא ילך.״
״את יודעת ,אני לא כל כך בטוחה בזה,״ משיבה ג׳ס ,קולה מביע
דאגה וסקרנות.
״לא תהיה לו ברירה .אני לא מתכוונת לפתוח את הדלת.״ אני
סוגרת את דלת המטבח ,חוסמת את ההד של הנקישות שאינן פוסקות.
״אז אנחנו מתכוונות להסתתר פה כל הלילה?״ שואלת ג׳ס
ומכווצת את מצחה.
״אם לא תהיה לנו ברירה.״
״את רצינית?״
אני פורצת בצחוק .״כן ,אני רצינית מאוד.״ אני אוחזת בבקבוק
