Page 57 - 30322
P. 57
ג׳נטלמן חוטא ׀ 57
ג׳ס קמה ממקומה ,טופחת על כתפי ומחייכת ברכות .״בבקשה,
איזי ,פשוט תעשי את זה .ברור שהוא בקטע שלך.״ היא יוצאת
מהמטבח ,מותירה אותי ליד השולחן .״אף פעם לא ראיתי אותך נכנסת
לתסבוכת כזאת בגלל גבר .אל תפחדי להרגיש בטוחה .את ראויה
להרגיש בטוחה.״
אני מתבוננת בה עד שהיא נעלמת משדה ראייתי ,ואז אני הופכת
את הטלפון בידי שוב ושוב ,מחפשת אחר כל הסיבות למה לא כדאי
שאצא עם ת׳יאו לארוחת ערב .אולם אין להן כל זכר ,הן נעלמו כלא
היו.
***
תפקדתי בקושי במשך כל המשמרת ,יכולות המיקוד והריכוז שלי
הלכו לעזאזל .בסוף היום סוזן לקחה אותי הצידה ,מתוך דאגה שאני
מתחילה לפתח איזושהי מחלה .היא התעקשה למדוד לי חום ,ומובן
שהטמפרטורה הייתה תקינה .אמרתי לה שאני בסדר גמור ,שאני בסך
הכול קצת עייפה בעקבות רצף של משמרות ארוכות ומתישות ,והיא
לא התווכחה איתי ,והציעה לעשות את העברת המשמרת בשבילי,
ככה שאוכל לצאת בזמן ולישון טוב .הוקרתי לה תודה ממעמקי ליבי,
מפני שעדיין לא ארזתי ויש לי רשימה ארוכה להפליא של דברים
שעליי לעשות בטרם הנסיעה לווגאס .כולל שליחת הודעה לת׳יאו,
כדי לסרב בנימוס להצעתו .או דרישתו .איך שלא נקרא לזה .הרגשתי
כאילו הטלפון שלי בוער בתוך התיק שלי.
לאחר שאני אוספת את התיק והמעיל שלי ,אני עוצרת ליד המיטה
של מייבל כדי להיפרד ממנה לשלום ,תוך כדי שאני מקווה שהיא
לא תזכיר את הגבר עצום הממדים שהגיע אתמול כדי להסיע אותי
הביתה .מוקדם יותר לקחו אותה לעשות צילום רנטגן ,ומאז לא הייתה
לה הזדמנות לרדת עליי.
עיניה בורקות כיהלומים בעודי פונה בעיקול לעבר המיטה שלה.
״הנה היא,״ היא מזמרת ,בעודה דוחפת את כפות ידיה לעומת המזרן
