Page 82 - 30322
P. 82

‫‪  82‬׀  ג׳ודי אלן מלפס‬

‫הוא צוחק עליי? משקל שאלתו מכה בי במלוא העוצמה‪ ,‬ואני‬
‫מניעה את שריריי בניסיון להדוף את עצמי לאחור מהחזה שלו‪ .‬גם‬
‫הפעם‪ ,‬הוא מזיז אותי לפני שאני מספיקה להזיז את עצמי‪ ,‬אוחז‬
‫בפרקי כפות ידיי ומפריד בינינו‪ .‬אני מזעיפה אליו פנים‪ ,‬תוהה כיצד‬
‫לכל הרוחות הוא מזהה כל תנועה שבכוונתי לבצע לפני שאני מספיקה‬
‫לבצע אותה‪ .‬הוא מרכיב את משקפי השמש שלו‪ ,‬גוזל ממני את מחזה‬
‫העיניים הכחולות העוצמתיות שלו‪ ,‬ואני מעיפה מבט בג׳ס‪ .‬ומגלה‬
‫שבפניה ישנה אולי אף מעט יראת כבוד נסתרת‪ .‬״באת לווגאס כדי‬

                      ‫למצוא אותי?״ אני שואלת את ת׳יאו בתדהמה‪.‬‬
‫״לא‪ ,‬למען האמת‪ .‬באתי לווגאס מפני שאני צריך לטפל בכמה‬

                                                            ‫עסקים‪.‬״‬
                                                          ‫״מה?״‬
                                                  ‫״שמעת אותי‪.‬״‬
                          ‫״אילו עסקים?״ במה הוא בכלל עוסק?‬
                                            ‫״זה לא העסק שלך‪.‬״‬
‫״סליחה?״ העלבון ניכר בפניי‪ .‬״אתה מופיע פה לפתע משום‬
                                    ‫מקום‪ ,‬ואומר לי שזה לא עניי —״‬
‫״היי! אלה הבחורות הבריטיות!״ אני עוד לא מספיקה לשמוע‬
‫את ברכת השלום‪ .‬מישהו כורך את זרועו סביב מותניי מאחור‪ ,‬ואני‬
‫מזנקת בבהלה‪ ,‬מזנקת לפנים בניסיון לחמוק מהמגע‪ ,‬שעה שליבי‬
‫מזנק במעלה גרוני‪ .‬״אופס‪ ,‬לא התכוונתי להבהיל אותך‪,‬״ אומר דני‪,‬‬
                ‫שמרים את ידיו בהתנצלות בעת שאני פונה בכיוונו‪.‬‬
‫״אני מצטערת‪,‬״ אני ממלמלת‪ ,‬בזמן שג׳ס מושיטה אליי את ידה‬
‫ומשפשפת את זרועי בעדינות‪ ,‬לאחר שהיא קולטת עד כמה אני‬
‫נבוכה‪ .‬אני מנידה בראשי בייאוש‪ ,‬דני וקייל מביטים בנו בעיניים‬
‫בורקות‪ ,‬החזה החשוף שלהם מנצנץ משמן שיזוף‪ ,‬בגדי הים שלהם‬
‫משתפלים נמוך ממותניהם‪ .‬לאחר שאני וג׳ס לא מחייכות אליהם‬
‫בחזרה‪ ,‬הם מקדישים כמה רגעים לבחינת הסצנה‪ ,‬ושניהם נחרדים‬
‫כשהם מבחינים בת׳יאו‪ ,‬שהתרחק מעט מאיתנו‪ .‬״וואו‪.‬״ דני פורץ‬
‫בצחוק‪ ,‬בזמן שהוא מבחין בהר האדם שמולו וקולט שהוא איתנו‪.‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87