Page 86 - 30322

‫‪ 86‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫נשלחת אליי ועוצרת אותי במקומי‪ ,‬אף שהוא לא ממש נוגע בי‪ .‬אני‬
‫מרכינה אליה את מבטי‪ ,‬קולטת שהיא מרחפת במרחק סנטימטרים‬

‫בודדים מפרק כף ידי‪ ,‬ואחר כך נושאת את מבטי אל ת׳יאו‪.‬‬
‫״אני צריך לגעת בך‪,‬״ הוא לוחש‪ ,‬מושיט אליי את ידו באיטיות‪,‬‬

‫אוחז בפרק כף ידי ועוטף את כולו באצבעותיו הגדולות‪.‬‬
‫אני מתרכזת בנשימת נשימות עמוקות‪ .‬המגע שלו‪ .‬אלוהים‪ ,‬המגע‬
‫שלו‪ .‬הוא כמו חמימות עוצמתית ועמוקה שמתלקחת בנקודה אחת‪,‬‬
‫לפני שהיא מתפשטת בעור שלי כאש בשדה קוצים‪ .‬צריך? הוא צריך‬

‫לגעת בי?‬
‫ת׳יאו מתבונן בידו המונחת על זרועי‪ ,‬פניו מהורהרות‪ ,‬עם שמץ‬
‫מובהק של סקרנות‪ .‬״הערב בשמונה‪,‬״ הוא אומר‪ ,‬הוראתו המנומסת‬
‫לא מותירה לי ברירה אלא להביט בו‪ .‬הוא בוחן אותי במבטו הנוקב‪,‬‬

‫ממתין‪ ,‬עיניו הכחולות נוצצות ב‪ ...‬תקווה?‬
‫״פה?״ אני שואלת‪ .‬״אתה רוצה שאצא איתך לארוחת ערב פה‪,‬‬

‫בווגאס?״‬
‫״אני מתארח בבלאג׳יו‪ .‬תתקשרי אליי כשאת מגיעה‪ ,‬ואני אדאג‬
‫שקאלום יפגוש אותך בקבלה‪.‬״ הוא קם ומתקרב אליי‪ ,‬רוכן ונושק‬
‫ללחיי בעדינות‪ .‬כף ידו מלטפת את הקימור בישבני‪ .‬אני חשה‬
‫עקצוצים בעורי‪ ,‬עקצוצים שמדגדגים אותי בצורה מענגת‪ .‬זה מבהיל‬
‫אותי‪ ,‬אני מניעה את שרירי הזרועות שלי בניסיון להרים אותן ולהדוף‬
‫אותו ממני‪ .‬ידיי מתרוממות‪ ,‬אולם הן לא נוגעות בגופו‪ .‬ת׳יאו אוחז‬
‫בפרקי כפות ידיי‪ ,‬מונע ממני לגעת בו בשנית‪ ,‬צופה את המהלך שלי‪.‬‬

‫״אל תאכזבי אותי‪ ,‬איזי‪.‬״‬
‫הוא מסתובב ומתחיל להתרחק בצעדים עצלים‪ ,‬לפני שאני יכולה‬
‫בכלל להעלות בדעתי להתנגד לו‪ .‬יש לי דחף עז לשבת ולהתאפס על‬
‫עצמי‪ .‬התחושה של זיפיו הרכים מסרבת להרפות ממני‪ ,‬וגם נשימתו‬
‫שליטפה את הלחי שלי‪ ,‬שעה שאני מתבוננת ברגליו הארוכות והעבות‬
‫צועדות בקלילות‪ .‬יחסית לגבר ענק‪ ,‬הוא נע בחינניות נטולת מאמץ‪,‬‬
‫בעודו מפלס את דרכו בין האנשים בלי ליצור ולו מגע חטוף עם‬

‫מישהו מביניהם‪.‬‬