Page 90 - 30322
P. 90
90׀ ג׳ודי אלן מלפס
מפני שאני מרגישה מעט תשושה לאחר יום מפרך של שיזוף בשמש,
התרועעות עם אנשים והעמדת פנים שאינני שרויה בסערת רגשות.
״אין מצב.״ הדלתות נסגרות ולוקחות אותנו לקומה השנים עשר.
״אם אשב ,לא אהיה מסוגלת לקום .אני חייבת להמשיך.״ היא מרימה
את ידה כדי לעודד את עצמה להתקדם ,אולם מייד כושלת לאחור
בצעדים מתנודדים .אני תופסת אותה רגע לפני שהיא פוגעת בקיר.
״נצא בחצות.״ אני מנסה לפנות להיגיון שלה .אם נצא עכשיו,
באחת עשרה כבר איאלץ לסחוב אותה לחדר .״גם ככה דני אמר שרק
בחצות העניינים מתחילים להתחמם .תנמנמי קצת.״
״לא,״ היא מתעקשת .הדלתות נפתחות והיא מובילה את הדרך
בעודה מזגזגת בצעדיה במורד המסדרון .״בווגאס אף אחד לא ישן.״
אני מחייכת ומנידה בראשי ולוקחת את כרטיס המפתח מאצבעותיה
המגושמות לאחר שהיא מנסה להכניס אותו לחריץ ונכשלת שלוש
פעמים ברציפות .״הנה.״ אני פותחת את הדלת ,מניחה לה להיכנס
ונכנסת בעקבותיה .״אני נכנסת להתקלח,״ אני מכריזה.
״אני אלך למצוא את הרדבול.״
אני סוגרת מאחוריי את דלת חדר האמבטיה ,מכוונת את המים
לקרירים ,מתפשטת בזריזות ונכנסת למקלחת .אני נאנחת בעודי
מניחה למים לשטוף אותי במשך כמה רגעים מרגיעים ,לפני שאחפוף
את שיערי ,אתגלח ואסתבן.
אני יוצאת מהמקלחת ולוקחת לעצמי מגבת .״את יכולה להיכנס,״
אני אומרת בעודי יוצאת מחדר האמבטיה ונעצרת נוכח המחזה של ג׳ס
המוטלת על המיטה בפישוק איברים .כתפיי נשמטות ואני משחררת
אנחה כבדה .היא מחוסרת הכרה ,נוחרת נחירות חרישיות .״בווגאס
אף אחד לא ישן,״ אני אומרת לעצמי ,בעודי מהדקת את המגבת סביב
גופי ומתמקמת במיטתי ,מעוצבנת מכך שעכשיו ,לאחר שהתקלחתי,
אני ערנית יותר .אני מדליקה את הטלוויזיה ומזפזפת בין הערוצים,
מקווה שהעייפות תשוב בקרוב ושאוכל להצטרף לג׳ס לכמה שעות
שינה לפני שנצא לבלות.
רבע שעה לאחר מכן ,אני עדיין ערה להפליא ,וכבר עומדת
